בצעירותי המרקסיסטית, בגיל 15 הייתי בטוח שאני כבר יודע הכל על העולם. בזתי לדורות הקודמים ולניסיון של המבוגרים, כי הייתי בטוח שכולם פישלו בענק בזה שהשאירו לנו, הילדים, עולם שעדיין יש בו מלחמות.
הייתי בטוח לחלוטין שבעזרת חשיבה מופשטת אנו, הצעירים שלא מקובעים למסורות, נוכל לבנות מחדש עולם מושלם.
הדברים החלו להיסדק לקראת גיל 18 כשאני בלב ליבה של שנת שירות, כשראיתי שמאחורי הסיסמאות הגדולות עומדים בני אדם בלי שום דבר אמיתי להציע, רק קריאות מה עלינו להרוס.
משם התחלתי מסע ארוך עם עצמי על איך נכון לתפוס את העולם, על הענווה של ההכרה, על הכבוד לדורות הקודמים ולשבילים שהלכו בהם, ועוד.
היום המסע טיפה ארוך, מכיוון שהסיפור הרעיוני שלוב פה בסיפור חיי האישי, והכל מתומצת לטקסט אחד. נבין מה התועלת שבשמרנות, ואז נשים אותה במקום הנכון שלה.
קחו נשימה ומתחילים.
א. אז מה היא בעצם השמרנות?
כדי לפשט את הדברים נחלק את השמרנות לשניים: הרעיון הפילוסופי השמרני, והאסכולה השמרנית במחשבה המדינית.
שתי הקומות האלו מאד מאד משמעותיות בסוגיות הציבוריות שלנו.
אך לפני הכל נתחיל בשאלה – מה שמרנות היא לא.
שמרנות היא לא קפיאה על השמרים.
שמרנות לא אומרת שלא צריך לשנות שום דבר בעולם.
אני לא מכיר לא אדם אחד ולא רעיון אחד שאומר שלא צריך לשנות שום דבר בעולם.
כל מי שחושב, כותב ועושה – זה כי הוא רוצה לקדם משהו במציאות.
וזה לא פלא. לאדם יש נשמה והיא תמיד שואפת לאינסוף. לפרה באחו אין שאיפות כאלו.
אם כך, במה באמת נבדלת השמרנות מיריבותיה ההופכיות – המהפכנות והפרוגרס?
הלמידה מהניסיון כוללת כמובן גם את כל אוצר הניסיון של הדורות הקודמים, הלא הוא המסורת
ב. הרעיון הפילוסופי
השמרנות טוענת, שאפשר ללמוד על המציאות אך ורק מתוך הניסיון של החיים עצמם.
כלומר, לעומת זרמים שונים בפילוסופיה, כגון הנאורות והרציונליזם, שהתיימרו לנסות לברוא עולמות רעיוניים חדשים על ידי מוחו של הפילוסוף במנותק מהמציאות, השמרנות דווקא גורסת שיש להקשיב למציאות.
כפועל יוצא מכך, השמרנות מעריכה את הטוב שיש במציאות ושמחה בו, ומתוך כך מנסה לקדם את המציאות לאט לאט, מתוך ניסוי וטעייה, בתהליך של צמיחה ולא של מהפכה. אבולוציה ולא רבולוציה.
הלמידה מהניסיון כוללת כמובן גם את כל אוצר הניסיון של הדורות הקודמים, הלא הוא המסורת.
אם כך, השמרן רואה את המסורת כנוהג שעבר את מסננת הדורות, ו'נבחר' באופן ספונטני על ידי אין-סוף בחירות קטנות של מיליוני אנשים להיחשב דבר טוב, מועיל וישר.
השמרן מבין בענווה ש'חכם השביל מההולך בו', ולכן כל שינוי שהוא יחפוץ לעשות במציאות הוא יעשה מתוך אחריות עצומה, ולא מתוך דילוגים וכפייה אגרסיבית של דמיון וחלומות מופשטים על המציאות.
ג. האסכולה המדינית
כנגזרת מהרעיונות הפילוסופיים צמחה השמרנות המדינית.
מכיוון שהדרך שבה המציאות מתקדמת באופן ישר היא בצמיחה מתונה באמצעות ניסוי, טעייה ותיקון, ומכיוון שמערכות גדולות יותר הן גם מורכבות הרבה יותר, כשבקצה המורכבות עומדים החברה, העם והמדינה – לכן במערכות אלו צריך על אחת כמה וכמה לתת את מירב מרחב התמרון לספונטניות האנושית לפעול באופן טוב וישר, יחד עם להתבסס על ניסיון המסורות שהצליחו.
השמרנים מזהים שככל שבמדינה מתקיים שוק חופשי ומבוזר יותר של כלכלה, חינוך ורשויות מקומיות, כך המדינה משגשגת ויציבה יותר, וכך יותר אנשים רוצים להגר אליה. זהו נתון מעניין למי שחשוב להם שמדינת ישראל תהיה חזקה כלכלית-מדינית ואף לעודד עוד עלייה יהודית.
את המהפכן, או הפרוגרסיבי, שהם בני-הפלוגתא של השמרן, לא מעניין מה קורה במציאות ומה הניסיון מלמד. אותם מעניין רק איך בוראים עולם חדש מתוך המופשט והמדומיין.
עולם חדש, שכאמור לעולם לא יתאים לטבע האדם והחברה הקיימים, ולכן תמיד יוביל לאלימות עם הניסיון לכפות אותו על האנושות.
באותן שנים שקרל מרקס הסתגר בספרייה ובדה את כל החזונות המרקסיסטיים-קומוניסטיים שלו, שהובילו לנהרות של דם ולשעבוד של מאות מיליונים, התהלך לו ההוגה השמרן אלכסיס דה-טוקוויל ברחבי ארה"ב הצעירה וניסה להבין את סוד יציבותה ושגשוגה. הוא תלה אותם בין היתר לזכות ממשל רזה המשאיר לעם מרחב בחירה מירבי בענייני פנים וכלכלה, באופן מבוזר ובניתוק מכוחה הכופה של פקידות המדינה.
האמת הפשוטה היא כי השמרנות היא יותר 'יהודית' מיריבותיה – המהפכנות והפרוגרס
ד. אז מה הקשר ליהדות?
רבים שואלים האם היהדות היא 'שמרנית', אך אני חושב שהשאלה הזאת בטעות יסודה.
הדבר דומה לשאלה האם הרפואה היא יהודית.
או האם יש דבר כזה כלכלה יהודית.
השאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, מה המוסר היהודי אומר על אסכולות שונות ברפואה.
למשל, מה המוסר היהודי אומר על 'רפואת המתות החסד לצעירים', שזה תחום רפואי משגשג מאד בימים אלו באירופה?
ומה דעתו על 'רפואת להט"ב', על ביתור האיברים שבה, ועל ניסויים הורמונליים בקטינים?
מה המוסר היהודי, מוסר של אחריותו של צלם אלוקים שבאדם, של אמון בטוב, אומר על תחומים אלו ברפואה?
אפשר להגיד בלשון המעטה שלעומתם, תחומים כמו חקר הסרטן או חקר הפוריות הם תחומים יותר 'יהודיים' ברפואה.
כלומר, לא שהיהדות היא סוג של רפואה, אלא שרפואה מוסרית היא דבר יהודי.
כך לגבי ההגות השמרנית. אין זה משום שהיהדות היא שמרנית.
האמת הפשוטה היא כי השמרנות היא יותר 'יהודית' מיריבותיה – המהפכנות והפרוגרס.
ולכן השמרנות לא מאיימת כלל על היהדות, כמו שרפואה לא מאיימת על היהדות, כל עוד אנו מבינים שהיא פשוט חלק מסל הכלים שאנו משתמשים בו, כמו רפואה, לשם התכלית היותר גדולה של עם ישראל.
ה. ובכל זאת, גם אם לא מרגישים שהשמרנות מאיימת, במה בכל זאת היא מועילה כשיש לנו כבר תורה?
שאלה מצוינת.
כדי לענות עליה צריך להבין מה הוא 'שיח'.
שיח הוא מרחב מסוים של מושגים, שרק אדם ששייך אליו ומורגל בו יודע להתנהל בתוכו.
כל אדם אחר שינסה להיכנס מבחוץ לשיח מבלי להבין את הדקויות שלו, ימצא את עצמו הולך שולל אחר ערכים שבעצם מבטאים באופן מעשי את ההיפך הגמור מעולם הערכים שלו עצמו.
(שזאת דרך אלגנטית להגיד שהוא יהיה אידיוט שימושי.)
למשל, ז'אן ז'אק רוסו הוא מהגדולים ביותר של עולם הפילוסופיה, אבי אבות המהפכנות והפרוגרס.
אוכל את מרקס בלי מלח.
הגותו המעוותת משפיעה עד היום באופן עמוק על מרחבים שונים, מפוליטיקה ועד חינוך.
דע עקא, המושגים שהוא הנחיל בשיח הם מאד מתעתעים, במיוחד למי שמגיע מתוך שפה יהודית.
תיאוריית 'הפרא האציל' נשמעת בדיוק כמו 'נשמה שנתת בי טהורה היא'; 'הרצון הכללי' נשמע בדיוק כמו להיות 'כלל ישראל'; ו'האמנה החברתית' היא המסד הרעיוני לאיוולת של 'החוזה עם הטייסים הופר!'.
לא נפתח את הנושאים הרחבים הללו פה, אך הבעיה היא שכולם מבטאים באופן מעשי את ההיפך הגמור לחלוטין מהמוסר היהודי, אך צדים נפשות רבות של אנשים שחושבים שהם מקדמים את היהדות.
עוד דוגמה: מישהו הזמין אתכם פעם ל'אחדות', ומרוב התרגשות שכחתם לשאול אותו מכוח מה האחדות?
או האם בסוגיית רדיפת מחיצת התפילה בתל אביב פניתם לבירור בהלכות בית כנסת, במקום להבין שזה בכלל חלק ממורשת הנצרות של ביטול המצוות, מהמרקסיזם של רדיפת האמונה, או מהפרוגרס של פירוק הזהויות?
אם כך – אתם לא מבינים כלום בהלכות ציבור. מחילה, אל תתערבו.
כל אלו ועוד הם רק דוגמאות.
הכלל הוא: אל תדבר בשיח שאתה לא מבין בו.
כמשל, מי שלא למד את הרעיונות של אדמונד ברק לא יֵדע לענות להבלי ז'אן ז'אק רוסו, השולט כיום בשיח האקדמי, הפוליטי, הצבאי, התקשורתי והציבורי. יותר מזה, הוא בכלל לא יבין שיש סתירה בין האמונות שלו עצמו לבין ההידרדרות שלו כשפחה של אדונים שהוא לא בחר, דבר הקורה מפני שהוא לא מבין את עולם הרעיונות והשיח שאליו הוא נכנס.
הבנה מצמיחה ודאות, ודאות יוצרת אומץ.
עלינו לסגל טביעות עין של מוסר וערכים יהודיים ודרכה לבחון שיטות שונות בעלות קילומטרז' של ניסיון ומתוכן להתחיל להתקדם
ו. ומה עם מדיניות שמרנית?
גם בחלק הזה של השמרנות ישנה תועלת רבה.
באלפיים השנים האחרונות היינו כצופים מהצד בתהליך של ניסוי וטעייה של אומות העולם בניסיון לכונן מדינות חזקות ויציבות.
לפני שמבררים מהי 'יהודית', עלינו לברר מה היא 'מדינה'.
כאמור הדרך היחידה לדעת משהו בעולם היא דרך הניסיון, והמסורת היא מיטב הניסיון של הדורות הקודמים.
אומות העולם צברו ניסיון רב ושילמו המון דם, בנסיונותיהם ליסד מדינות חזקות ויציבות.
"וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי".
אחרי שנלמד מנסיונם את הלקחים הרלוונטיים, נוכל ליצוק את המוסר היהודי שלנו לתוך כלי יקר זה.
ללא ידיעת זו, אנו פשוט לוקחים צורת מדינה עקומה, מבלי להבין שיש אלטרנטיבה.
זה כמו שניקח את הראש של לנין ונדביק עליו כיפה. הראש עדיין חושב עקום.
הדבר דומה למי שילך לבית חולים שבו חצי מהתקציב מופנה ל'רפואת להט"ב' במקום לחולים, יקבע בו מזוזה ויחשוב שבזה בית החולים יהודי. הוא לא מבין ברפואה. המקרה היותר גרוע יהיה אם הוא ישר ירצה להיות מנהל בית החולים, בלי להבין בזה כלום, אפילו אם שישה אנשים תומכים בו…
עלינו לסגל טביעות עין של מוסר וערכים יהודיים ודרכה לבחון שיטות שונות בעלות קילומטרז' של ניסיון ומתוכן להתחיל להתקדם.
אם לדוגמה בשיטת השוק החופשי יש יותר מימוש של הבחירה החופשית של האדם, החירות, האמון באדם, ויחד עם זאת משיתה עליו יותר אחריות, שהיא ההופעה של צלם אלוקים בעולם הזה הנותנת לאדם את המשמעות, אז השוק החופשי הוא יותר יהודי, וקומוניזם הוא פחות יהודי.
על גבי זה יש עוד המון בירורים הלכה ופסיקה, אבל בלי זה נשמטת לנו הקרקע מליישם באמת מדיניות יהודית.
ז. אז האם שמרנות היא הכל?
פה אני חוזר לדבריו של חברנו יוני שטבון, שצורפו הבוקר לפוסט הפותח:
ודאי שלא!
נצח ישראל הוא תופעה ייחודית ופלאית בהיסטוריה, אינסופית ואלוקית.
למרות שבאמת הדרכים היחידות ללמוד על העולם הן הניסיון והמסורת, עם זאת המסורת שלנו היא נבואית, ובעומק – כל העולם כמה לשמוע את אותה מסורת נבואית שלנו, ולכן מתעסק בנו בכזאת אובססיביות כבר אלפי שנים.
אולם להתכחש למה שיש לשמרנות לתת יהיה כמו להתכחש לניסיון הטכנולוגי והארגוני שבעזרתם אנו מפתחים מערכות נשק ואסטרטגיות מלחמה ומדיניות, אשר בעזיבת העיסוק בהן תולה הרמב"ם (באיגרת לחכמי מונטפלייא) את איבוד המלכות וחורבן הבית.
בהקשר של אתגרי הדור, השמרנות היא דרך הארץ התודעתית שקדמה לתורה.
ומכיוון שכל מעשה מתחיל מתודעה, לכן רעיונות ותודעה הם אלו שמקדמים את המציאות.
עם ישראל חי!
