מידי פעם ישנו רעש גדול על לא כלום, כשהתקשורת 'מוצאת' אלימות יהודית.
ממש יום חג!
גבעת יואב.
כפר ג'ת.
סער אופיר רוצח נוח'בה.
כוח מאה הכאיבו לנוח'בות.
וכו' וכו'
אז צצים מכל המחילות משחיזי העטים, ומתחילים לכתוב מאמרים משתפכים (בעיקר מתורגמים לאנגלית) על 'הנוח'בות היהודיות' ועל 'המתנחלים הטרוריסטים'.
רוב מוחלט של המעשיות האלו מפוברקות לחלוטין ופעם אחר פעם חושפות כמה מערכות הדיפסטייט של המדינה האהובה שלנו רקובות מהיסוד.
ולכן נשאל הפעם כמה שאלות:
א. מאיפה באמת מגיעה המוטיבציה הכל-כך גדולה של פקידי המדינה והתקשורת להמציא עלילות על יהודים?
ב. לגבי המקרים שאכן קרו באמת, האם באמת יש סימטריה בינינו לבין אויבינו?
מתחילים.
בדת הפרוגרסיבית-נוצרית אין טוב ורע בעולם, רק פירמידת מסכנים.
ולכן, כדי שהדת הזאת תהיה קיימת חייבים להכחיש שיש טוב ורע
א. בצעירותי שאלתי את עצמי, מה הדבר המוסרי ביותר שאני יכול לעשות? לאחר תהליך מחשבתי, החלטתי שכדי להיות מוסרי אני צריך להגיע לבני האדם המסכנים ביותר שאוכל למצוא, ולעזור להם. מה עשיתי? הלכתי להתנדב בצהרונים של ילדים סודנים.
ההגדרה שלי של מוסר הייתה – עזרה למסכן ביותר.
סה"כ מאד הגיוני. לא?
אלא מה, הבעיה היא שזאת בדיוק ההגדרה למוסר אצל הנצרות. והבעיה היותר קשה היא שזה בעצם אנטי-מוסר.
מדוע?
מכיוון ש'מוסר' מהסוג הזה לעולם לא בוחן את טיב המעשים של האדם והאחריות שלו, אלא רק כמה הוא מסכן. בעוד שההגדרה של מוסר ביהדות היא 'ההבדלה בין טוב לרע', על פי המוסר הנוצרי אין טוב ורע, יש רק תחרות מי הכי מסכן.
איך כל זה קשור לעלילות הדם נגד יהודים? פשוט מאד.
בדת הפרוגרסיבית-נוצרית אין טוב ורע בעולם, רק פירמידת מסכנים.
ולכן, כדי שהדת הזאת תהיה קיימת חייבים להכחיש שיש טוב ורע.
אבל אז יש בעיה.
כל ילד שמכיר את ההיסטוריה המוסרית של עם ישראל בהשוואה לאחרים – מנמרוד, לפרעה, לבבל, למסעות הצלב, לצלאח א-דין, לאינקוויזיציה, לגרמניה, לחמאס ולאסלאם – יודע טוב מאוד שבעולם הזה יש רע ויש טוב.
זאת פשוט מציאות.
ואכן, הדבר הקשה ביותר בלהיות שמאלני – הוא המציאות.
אז מה עושים? מספרים מציאות אחרת.
סער אופיר הוא לא לוחם גיבור ישראל, הוא בכלל יהודי-צמא-דם. וכן על זה הדרך.
לא רבים יודעים אבל באמת כל 'הברית החדשה' הוא סיפור מסעו של 'אותו האיש', שמחפש יהודים ומקנטר אותם על כך שהם צבועים ורעים. 'אתם סתם מתפללים כדי להראות שאתם צדיקים'. 'אתם סתם מקיימים מצוות אבל מה שחשוב זה המידות של האדם, ולכן אתם צבועים. לא מה שהאדם מכניס אל פיו מטהר אותו, אלא מה שהוא מוציא מפיו'. ועוד ועוד. זה בגדול מתמצת את ספר היסוד של כל הדת הנוצרית.
עכשיו, כולנו פוגשים בחיינו מישהו שלא מתפלל כמו שצריך, או אדם שאמנם אכל כשר אבל דווקא נפל בלשון הרע. אלא מה, וזאת נקודה מאד מאד חשובה לדתיים שמרגישים רגשות נחיתות מול תעמולה שונאת יהדות – מה שאצלך זאת נפילה, אצל התרבות שמנגד זה אפילו לא נחשבים חטאים. ודי לחכימא.
לשם המחשה נחזור ל'אותו האיש', שנואם בפני תרבות השטופה בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ומספר להם לאורך ספר שלם (באובססיביות, יש לומר) שבני ישראל צבועים כי הם לא מכוונים תמיד בתפילה.
כך עובד העבודה-זרה מרגיש עליונות מוסרית, וכל ההבדלה בין טוב לרע מתמוססת.
(עוד נכתוב על השיטה המכונה 'קטיף דובדבנים' צ'רי פיקינג Cherry picking, שעניינה לשים זרקור על נקודות לא רלוונטיות)
אם אין סיפור אחר, שעושה 'צ'רי פיקינג' על צביעות היהודים, כל הדת הפרוגרסיבית-נוצרית מופרכת.
ולכן, בסיורים ביד ושם בשבוע שעבר לימדו קצינים שהסוהרים הגרמנים היו בכלל מחלקים שוקולדים בסתר ליהודים.
אין טוב ורע, יש ברית הליברלים-הניידים העולמית (שזה בפועל מרקסיזם) לעומת המשיחיים מכל הצדדים שמהם צריך להתגונן.
שורה תחתונה והכי חשובה – כל מי שבז ליהדות, בסופו של דבר יפתח מוסר נוצרי-פרוגרסיבי. יהודי לא יכול לחיות סתם, ואין ואקום במציאות.
חייל יהודי מוכן למסור את נפשו מתוך הערצה לחיים, של משפחתו ועמו, וערבי-מוסלמי מוכן למסור את נפשו מתוך הערצה למוות
ב. הבנו שמאחורי ניסיון טשטוש ההבדלים המוסריים, עד כדי תפירת תיקים ופרוטוקולים תקשורתיים נגד גיבורי ישראל, עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית סדורה המנסה לפרק את מושגי הטוב והרע.
עכשיו ננסה בכל זאת לערוך השוואה בין 'הקיצוניים משני הצדדים'.
אפילו ניקח את המעשים הכי קיצוניים שנעשו אי-פעם על ידי יהודים נגד הערבים. במקסימום, היהודים יטענו שהמעשה שלהם מנע פיגועים וגבה מחיר מהאויב, מה שיצר הרתעה. כלומר, הם טוענים בשם תפיסת 'ביטחון מתוך עוצמה', ולא סתם צָמָא לדם. ואלו עוד האנשים הכי 'קיצוניים' בעם ישראל.
לעומת זאת, אבא שלי, רופא בכיר ומצביע 'מרצ' שנים רבות, בשלב מסוים התפכח כשאמר לי 'אתה יודע, אני מכיר את האליטה הרפואית הערבית כבר עשרות שנים. מנהלי בתי חולים ומחלקות. הערבים הכי מבוססים ומסודרים בארץ. מעולם לא שמעתי מהם ולו צער קטן על הרצחנות המוסלמית, כמה שלא תהיה אכזרית'.
כלומר, אחוז אחד מעם ישראל תומך במעשים פירטיים בטענה מוסרית שזה למען מניעת פיגועים, ותשעים ותשעה אחוזים מהערבים הכי אליטיסטים וממלכתיים תומכים ב'אמא רצחתי יהודים ואנסתי יהודיות!'.
חייל יהודי מוכן למסור את נפשו מתוך הערצה לחיים, של משפחתו ועמו, וערבי-מוסלמי מוכן למסור את נפשו מתוך הערצה למוות.
זה די דומה, אבל בדיוק הפוך. אל תתנו להם לבלבל אתכם.
לסיכום:
בגלל שהאדם הוא יצור הפועל תמיד מתוך תפיסה ערכית ופירוש מציאות מסוים, יש לנקודות האלו השלכות מעשיות וממשיות עצומות על מציאות חיינו.
בהמשך עוד נדבר עליהן.
בכל דבר עלינו להבין את ההקשר, ממנו נגזר הכל.
בע"ה עם כל צעד של העמקה אנו ממשיכים להתעורר.
בהצלחה!
