כנס ׳אבן ישראל׳ ביקש לעסוק באופן ראוי, מנומק, מנומס ורציני בסוגיות הקשורות ללהט״ב.
התגובות של השמאל, שלא איחרו להגיע, הן פשוט דוגמא ומופת לנושא שעלינו ללמוד ולהפנים:
השמאל פועל בבריונות!
שיח על הנאכבה ? וודאי ? שיח על זכויות למסתננים ? ראוי. שיח אובססיבי על ״זכויות נשים״ ? ללא ספק. ועוד
הגענו לשעה קריטית, שרק תלך ותתעצם בשנים הקרובות של סתימת פיות, של ביוש (שיימינג) של השתקה אלימה של כל מי שאינו מתכופף לשיח הפרוגרסיבי בישראל.
זה מה שקורה כבר זמן רב בארה״ב ומומלץ כתרופה מקדימה למחלה שהולכת ומתפשטת במהירות לקרוא את ספרו של בן שפרו ׳בריונים׳.
שוב, בואו נחזור על הדברים שקריטי להפנימם, בשיח הפוסט מודרני אין מקום לשיח מורכב, לויכוח, להטלת ספק ולדיון, אלא רק לדעה האחת השלטת.
הדעה הפרוגרסיבית כמובן.
בעולם ליברלי אמיתי, כל דעה אמורה לקבל ייצוג של כבוד בניסיון לשכנע שהיא צודקת.
כך חברה נורמאלית מתקיימת.
אבל בחברה פרוגרסיבית יש דעה אחת ומי שלא יחזיק בה מרצון, יחזיק בה באונס. מלווה בחיוך כמובן.
אם לא נבין זאת בדחיפות, נמשיך לסגת ולהשאיר את הזירה לאלימים הללו ונמשיך לחשוב שרק במפגשי קפה ומאפה ילדותיים ניתן להשיב מלחמה השערה.
ממילותיו של אראל סגל בהקדמה לספר ׳בריונים׳:
״אחד מאירועי המפתח המתוארים בספר הוא סדנאות במימון ג׳ורג סורוס לדמוקרטים בבית הנבחרים כדי ללמדם לזהות ״מסרים שמרניים בשפה גזענית״, או במילים אחרות, איך להציג כל טיעון שמרני כגזענות ולבצע דה לגיטימציה לאנשי ימין.
דמוקרטים מחונכים להתעלם מהעובדות, ולהלום ׳אד הומינם׳ באישומים כמו ״גזען״, ״הומופוב״, ו״סקסיסט״.
השיח הלוגי נזנח לחלוטין, לראשונה בהיסטוריה, לטובת זירת קרב שבה אין משמעות לאמת ולעובדות, והדבר היחיד הקובע הוא כמות הבוץ המוטחת.
זאת מציאות קשה לעיכול, אך היא אמיתית לאין ערוך מהשקרים ששמעתם עד היום. כשקיוויתם לאחדות, לשיח מכבד, כשהאמנתם באוביקטיביות של שני הצדדים. בתום הספר הזה, תחוו את המקבילה הספרותית של כאפה מצלצלת עם הצד המעליב של היד.
תחוו את הטקטיקות חסרות הבושה והבריוניות של השמאל הפרוגרסיבי, שקרים שלעין קשה לראות וללב קשה להפנים..״
זמן להשכמה דחוף ⏰
