הגיע הזמן לחדד את המושג הטבעי והחשוב הזה – נקמה.
נקמת אדם פרטי בד״כ נובעת מהשתלטות רגשית חסרת מעצורים. השבת רעה תחת רעה. זה לא טוב.
התגובה הפרטית נתפסת כאירוע ללא עכבות, המשחית ומכלה כל דבר ללא שום יכולת להפעיל את הראש. הדם הרותח משתלט על האדם וסותם את כל חרכי השכל מלהפעיל שיקול דעת.
זו נקמנות.
מתן לגיטימציה להשתלטות פראית של יצרים נמוכים ללא שום איזון מושכל.
אבל הנקמה הלאומית היא משהו אחר לגמרי.
היא כולה נובעת מתוך שכל קר ומחושב המבין שהטוב, החסד והמידות הישראליות הטהורות חטפו פה מכה קשה.
ולא רק השכל פועל פה, אלא גם רגשות לאומיים עמוקים. ההשפלה והבושה הבריאים המעידים על עוצמת המכה החודרת לעומק הנפש הלאומית הפצועה.
ולכן על מנת למגר את הרוע, לטהר את האוויר מהזוהמה הנאצית הפראית שהתגלתה מול עינננו יש לשחרר את רסן המוסר הנוצרי המעוות ולאפשר מלחמה עוצמתית במלא הכוח.
אין חשש.
שום חייל ושום פעולה שלנו לא יבצעו דברים דומים למה שעשו אויבנו.
אין שום דמיון ביננו לבין מפלצות האדם הללו. אנו עם של ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים.
אצלנו חיילים לא אונסים, עורפים ראשים או יורים בתינוקות.
(בעבר הובאה הוכחה כלפינו שאנו גזעניים משום שחיילנו לא אונסים.. והרי מהניסיון ההסטורי זה כלל לא יכול להיות.. כלומר יחסינו לאויב הוא גזעני..)
אצלנו רק מחסלים את הרע, וזהו.
רק מלחמה נחושה ועניינית הפועלת בשיקול דעת עד למיגורו של הרשע, ולא שום דבר מעבר לכך, וגם לא פחות מכך.
ונקודה אחרונה, אין צורך לפחד ולהבהיל משמחת הלוחמים, הפשוטה והטבעית טרם קרב, כשהם שרים את מילותיו של שמשון הגיבור שלחם בעזה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים , ההיפך בדיוק.
זוהי שמחה בריאה המתפרצת ממעמקי הנפש החשה את הצדק ההסטורי שעוד רגע ייצא לפועל על ידי לוחמינו האמיצים.
הם יחסלו את האויב וייהפכו לטובים ואציליים יותר משום שפעולתם היא פעולת רופא מציל חיים המסיר גידול סרטני ממאיר.
אשריהם !
יהא חלקינו עימהם.
״כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו"*
