ברשותכם, כמה הערות אקטואליות כלליות:
1. יש משהו מרשים בכוחו של אדם לומר טעיתי.
לקחת אחריות על תפיסת עולמו שהתגלתה כשגויה, ולחזור בו.
אבל באותה מידה יש משהו מאוד ילדותי ולא בוגר לחזור בך מכל עוגני חייך, סתם ככה כי זה לא אופנתי לומר אחרת. הכל צריך להיבחן ראציונאלית ולא רגשית.
שוב, זה תמיד חוזר לאותו מנגנון הפעלה אחד ויחיד של ציבור גדול, שנקרא: אחדות.
אבל אחדות היא לא טפשות. אחדות היא לא פופוליזם.
״אינך צריך לעמוד בדום, כשמישהו מנצל זאת כדי לכייס אותך״
(ז׳בוטינסקי)
ובמלחמה זה מורכב יותר, זה נכון, ועדיין אל תתפרק מכל האידיאולוגיות שלך בטפשות.
זה לא אצילי, זה אווילי.
ויש לכך בימים אלו דוגמאות רבות.
2. ״לשחרר את החטופים עכשיו״.
כאב המשפחות וסבלם ברור.
אבל חייבים לומר שזהו קמפיין חסר אחריות הרואה את הפרט במרכז בלבד. ללא אחריות לאומית ובלי יכולת לראות את מה שמעבר לכאן ועכשיו.
(מי שמוביל את הקמפיין הזה הוא האסטרטג רונן צור שבעבר פעל לשחרור ״הילד של כולנו״, גלעד שליט, תמורת מעל 1000 מחבלים ובינהם סינואר.)
אדם מבוגר לא יכול לומר ״עכשיו״.
לא שלום, לא משיח, ולא חטופים ״עכשיו״.
כל אדם בוגר מבין זאת בלי הסברים מפולפלים.
השכל חייב לנצח את הרגש. אידיאולוגיית הימין חייבת להכריע את תפיסות השמאל.
לא את אחינו משמאל. את האידיאולוגיה ההרסנית שלהם.
זה יביא אולי פירוד זמני וחיצוני בטווח הקצר, אבל יקדם חיים ואחדות אמיתיים בטווח הארוך.
3. מלחמה היא דבר נורא אבל מלחמה, למרות מחיריה הכואבים מביאה גם למציאות של ״החלפת דיסקט״, לפחות בפוטנציה.
ולכן דווקא עכשיו לסתום את הפה ולא להשמיע לאחיך את תפיסת עולמך זה פשוט לעשות כלפיו עוול.
לא יהיה וואקום, אם אתה לא תדבר, מישהו אחר יעשה זאת במקומך.
כמובן שבענווה, ללא הטלת אשמה חס ושלום, בהקשבה וכל מה שהשכל הישר מחייב. אבל גם חשוב לזכור שישנה פה שעת רצון גדולה. אסור לפספס אותה.
רבים מאחינו משמאל פשוט לעולם לא פגשו תפיסת עולם אחרת.
ענווה פסולה במצב הזה תהיה נזק גדול. שוב, לא בפטרונות ולא בשחצנות.
לעיתים, רק ההקשבה הפעילה ושאילת שאלות יעשו את העבודה היטב.
4. כל הקמפיינים של סיוע אזרחי הם מבורכים. ובתנאי שאינם באים להציג את הממשלה כחסרת אחריות, לא מתפקדת, מופקרת וכזו שיש להעיף אותה. גם אם יש הרבה מה לשפר בהתנהלותה.
זהו קמפיין מתוחכם וארסי שרץ עכשיו.
מדינה היא גוף מסורבל. מפלצת מסועפת ולא הכי גמישה. אבל אחרי שהמדינה זזה היא מזרימה מיליארדים רבים לסיוע כללי, וארגוני החברה האזרחית עוסקים בפינוקים.
זו דווקא חלוקת תפקידים לא רעה בכלל. ככה גם אמורה להתפתח סולידריות.
ובתנאי שלא עושים עלינו סיבוב כאילו הגוף היחיד שמסייע הוא ״אחים לנשק״.
5. אתמול פסק בית המשפט נגד דוד ארצי, ראש מכון היצוא לשעבר, שהעליל על משפחת נתניהו כאילו יש הסכם סודי בין ביבי לשרה בעניין מינוי בכירים וכו' – הוא חטף בענק מביהמ"ש כשחויב בפיצויים מעל חצי מיליון ש"ח!
שמעתם על זה ? זה פתח מהדורות ? מישהו התנצל ?
תסיקו מזה איזה מסקנות שאתם רוצים.
שבת שלום ובשורות טובות.
