על משיחיות מגונה והזויה

מסתבר שאפשר להיות ״דתי קיצוני״ ללא חליפה שחורה ומגבעת.
מהו שורש התפיסה שהביאה עלינו את המציאות שמתנפצת לנו כעת בפרצוף ?
פעמים רבות הכל נגזר מהמבט על טבע האדם.
בספרו המצוין של יובל בלומברג ״מלכודת אוסלו״ הוא מביא את דבריו של יוסי ביילין מאדריכלי ההסכם האסוני הזה.
כדאי שתשבו לפני הקריאה.
״דווקא כשמגיעים להחלטה בסדר גודל כזה, אי אפשר לערוך בה ניסויים. אי אפשר לנהוג כמו מהנדסים. צריך לקבל החלטה שהמרכיב האמוני הוא מרכיב מרכזי בה, ואם אתה מקבל את ההחלטה הזאת, אם אתה מחליט שאתה הולך לשלום, אתה לוקח סיכון מסוים. אבל המרכיב האמוני כאן הכרחי; האמונה בשוויון ערך האדם ובכך שבאופן יסודי אפשר לעשות שלום עם כל אחד היא לב העניין..״
ז’אן ז׳ק רוסו לפני כ250 שנה בערך ביסס את הפילוסופיה שלו על כך שיצר לב האדם טוב מטבעו.
האדם בראשיתו הוא ״פרא אציל״ וכל עוד לא התפתחה החברה והתרבות הוא היה מתוק, נפלא ומלאך ממש.
כך, מתפתחת הערצה לכל ׳יליד׳ גם אם הוא חמאסניק כאילו מדובר ביציר אלוהי שרק החברה הזיקה לו.
אפשר להרחיב על כך רבות אבל התפיסה הזו הביאה לחורבן גדול בתחומים רבים.
זו תפיסה שיש לה מוטציות מגוונות והיא מופיעה בבית המשפט לעיתים רבות, עם הטענה ש ״אין אדם רע, יש רק אדם שרע לו..״ כך מתייחסים בסלחנות למחבלים משום שמדובר בעוול ואחריות החברה שגרמה לו להיות מסכן, מדוכא וקורבן ומתעלמים מתרבות, מסורת וחינוך המקדשים מוות וטוטליטריות, והדברים ידועים.
את מנגנון ההפעלה הזה תפסו גם גדולי הנאצים של העידן בו אנו חיים – הפלשתינאים, והם מנצלים וסוחטים אותו עד תום בזירה הבינלאומית.
זוהי משיחיות מטורפת שיש להילחם נגדה בכל הכוח.
באדם יש טוב אבל יש גם רע, יש צדדים אציליים ויש שפלים והכל תלוי בתרבות ובחינוך.
(כך אגב, פעמים רבות נוצר חיבור מוזר של דתיים עם תפיסות שמאל ׳אידיאליסטיות׳ – אוטופיסטיות.
המושג אידיאליזם מוכר להם, והם רצים לחבקו ללא שום ביקורת).
משיחיות שמעוניינת לקדם תפיסה אוטופית בכל הכוח ללא ראייה ריאליסטית עם המציאות המורכבת היא מסוכנת והרת אסון וזה מה שאנו חווים כעת מול עיננו.
ולסיום אביא מדבריו של שמעון פרס ז״ל שלצד זכויותיו הרבות גם הביא עלינו את אוסלו הארור.
כשאתה מקדם תפיסת מציאות ללא ביסוס רציונאלי היא יכולה להפוך לפצצה מתקתקת.
שעות לאחר הפיגוע במלון פארק טרם היציאה למבצע ״חומת מגן״ ביקש שרון לגרש את ערפאת.
שרי מפלגת העבודה התנגדו ופרס פנה בהתרגשות לשרי הימין ואמר להם: ״אתם הורסים את מפעל חיי..״
תפיסות אלו זהות לגמרי עם מה שהוצג פה על קצה המזלג.
בספרו של פרס ״אין מקום לחלומות קטנים״ שבעולם מתוקן ניתן היה לסווגו תחת הקטגוריה של מדע בדיוני, הוא כותב כך:
״לנהל שיחות שלום זה כמו להיות טייס. אמו של הטייס מבקשת שיטוס לאט ונמוך, מתוך חשש לשלומו. אבל כך בדיוק מתרסקים כלי טיס. כדי לעשות שלום, חייבים לטוס מהר וגבוה; רק כך אפשר להימנע מהתרסקות..״
בימים אלו, כל התפיסות הללו מתרסקות לגמרי, כמו אותו מטוס ואלו בשורות טובות מאוד במחיר יקר עוד יותר.