זהו המסר המרכזי העולה מרובם ככולם של ארגוני המחאה המיליטנטית שעד לפני שמחת תורה שרפו פה את המדינה. (כולל רונן צור בכבודו ובעצמו שכולו מפעל הסתה אחד גדול שקרא להילחם ב ״טרור הביביסטי״ וכעת מנצל את מצוקת משפחות החטופים בציניות, תשאלו את צביקה מור).
הנושא הזה עדין מאוד.
אנו בעת מלחמה וצריכים לגלות אחריות לאומית, אבל אסור לנו שלא לראות את המניפולציה הזו.
״נצטרך יחד לבנות חברה צודקת ולדרוש ממשלה שפועלת למען אזרחיה״
מה המסר מהדברים הללו ? על איזה נקודות לחיצה זה פועל ?
1. הממשלה ובדגש על רוה״מ, מפרידה בינינו.
לולא המממשלה, הכל היה פה נפלא. היא זו שבגללה אירע פה אסון.
היא לא מתפקדת. לולא יוזמות אזרחיות כמו של ״אחים לנשק״ האזרחים יקרסו.
אנחנו המדינה ואנחנו הפיתרון.
2. אי אפשר להילחם חזיתית במחנה הלאומי, המשיחי והחרדי זה לא מצליח כל-כך. אז נקעקע בשיטתיות את המרכיב שמחבר ביניהם (נתניהו). נפרק אותו ובכך תתפרק כל החבילה.
הפירוק הזה נמשך כבר 30 שנה.. וביתר שאת בשנים האחרונות סביב משפטו.
3. נפנה אל גורמים שמערכת ההפעלה הראשית שלהם היא ״אחדות. אך ורק אחדות. ללא איזון.
כאלה שאם רק נאמר אחדות, מיד יעמדו דום.
נשתמש בהם כסוכנים לחיבורים, נמוסס את החשדנות על ידי הבלטת הדברים הטובים שאנו עושים והשלב הבא בוא יבוא.. (חפשו ביוטיוב את הטקטיקה של הקרן לישראל חדשה בחברה הדתית).
כך ביום שאחרי, לא יוכלו לצאת נגדנו.
4. סתימת פיות.
לאט לאט נגרום לכל ביקורת לגיטימית להישמע כאסורה, מגונה, מפלגת ומשסה. מצד אחד כמובן.
ובאותו זמן ממש, מצד שני, לא יגונה שום שלט וקריאה הקוראים לממשלה נבחרת ״משתמטים ובוזזים״.
5. ״בחר את המטרה למתקפה שלך, הקפא אותה, הפוך אותה לאישית וקטב אותה: חתוך את רשת התמיכה ובודד את המטרה מכל אהדה. רדוף אנשים ולא מוסדות. אנשים חשים כאב מהר יותר ממוסדות״.
זהו כלל מס׳ 13 מתוך ״כללים לרדיקל״ של סול אלינסקי המהווה את מערכת ההפעלה של השמאל. חפשו בגוגל. הדברים מדברים בעד עצמם.
6. ״אויבו של אויבי הוא ידידי״.
ננצל את הכעס והזעם של ימניים מסוג מסוים המתעבים את נתניהו כדי שישרתו את מטרותינו.
ואז אחרי שנעיף אותו, נעיף גם אותם בבעיטה כואבת בישבן..
נתניהו הוא רק הנציג של המחנה ואבן הראשה שלו, הוא לא הסיפור כלל.
(תעשו תרגיל עם אנשי שמאל, הניחו על השולחן מדיניות לאומית ותחליפו את השם נתניהו בישראל ישראלי, כעת תתקבל המדיניות?? ברור שלא.)
אפשר להוסיף עוד ועוד,
אבל לסיכום,
אלו ימי התבגרות כואבים והכרחיים בתחומים רבים בחיינו.
לפני כל שיח יש לוודא קבלת כללי משחק ובראש ובראשונה החלטה של כל צד מי הוא רוצה שינהיג אותו.
אל תקבלו שום ביזוי כלפי נבחרי ציבור. ואל תסכימו לנהל שיח עם מי שלא פורס בפניכם את כל משנתו.
ימי בירור.
