אני מכיר זאת מקרוב, גדלתי כחילוני עד שחזרתי בתשובה.
הייתי בטוח שמדובר באנשים פרימיטיביים, טפשים, בלי חשיבה ביקרותית, חסרי השכלה ולא יודעים איך להנות בחיים. אבל אז הכרתי אותם באמת, לא דרך הטלוויזיה.
רגילים לומר שהמגזר החרדי מתנדב בזק"א, מד"א ובארגוני חסד.
אך זהו לא עיקר יתרונם.
זוהי ראייה שממוקדת בתועלת החומרנית, כאילו אנחנו מטריאליסטים.
עיקר מעלתו של המגזר החרדי הוא העמדת התורה ולימוד התורה כערך עליון.
ההיסטוריה הישראלית לא התחילה ב1948, אלא הרבה לפני כן, מאברהם אבינו, יציאת מצרים, מעמד הר סיני, שופטים, מלכים, גלות של אלפיים שנה וחזרה לארץ.
בכל התקופה הזו, מה שאיחד אותנו ושמר עלינו זו התורה, הזהות היהודית ומסורת ישראל.
בלעדיהם היינו אבודים בגלות.
גם כיום במדינת ישראל ראוי שתילמד תורה. תורה העוסקת בפרט ובכלל גם יחד.
בגדלות ובעמקות מתוך הבנה ששם הזהות היהודית שלנו מונחת, בתוך התנ"ך, המשנה, התלמוד, הרמב"ם, החזון אי"ש, הרב קוק ועוד רבים שממשיכים את הרצף הזה ומעמיקים בו עוד ועוד.
מי שמוקיר את תחום עיסוקו, לא יראה בכך טרחנות חס ושלום, אלא זכות אדירה.
התורה היא תעודת הזהות הלאומית שלנו, היא הייתה החוקה שלנו מאז שנוסדנו כעם. 'האמנה החברתית', הברית שלנו עם ה'.
מעבר לזאת, יהודי שלומד תורה, האישיות שלו מתעלה, הרצון שלו מתעדן. זה לא ידע קר ואקדמי חיצוני לנפש.
הלוואי וכל עם ישראל היה לומד תורה. לימוד תורה מזכך אף את כל עם ישראל, ואפילו את בעלי החיים והצמחים. ככה זה במציאות אורגנית.
לימוד תורה זה דבר פנימי.
לא צריך לחפש רק את התועלת החומרית והחיצונית שלו.
המגזר החרדי חי חיים פשוטים, הוא לא נהנתן.
יכולים לגור עשרה ילדים בבית קטן, אין רכב, אבל כולם מאושרים.
איזהו העשיר? השמח בחלקו.
האשה שם מאוד מכובדת, היא לא מוחפצת.
הבעל לא בוחר בה בגלל יופי חיצוני. והיא לא בוחרת בו בגלל הכסף שלו. מידות טובות ויראת שמיים זה המדד שם.
אין כמעט גניבות. אם מישהו עלה בטעות לאוטובוס בלי לשלם. הוא ילך לשלם לאחר מכן. יראת שמיים.
אסור להביט על מגזרים במשקפיים של חסרונות, חייבים לראות את המכלול, ורק מתוכם את הדרוש תיקון.
רוב החרדים הם אנשים טובים, עם לב טוב, רוצים להיטיב לעולם ולאנשים. כמות הגמילות חסדים שם היא בלתי נתפסת, היחס שלהם לאנשים בעלי מוגבלויות הוא דבר שלא תראו באף ארגון שדוגל בזכויות אדם, כי הם מביטים על הנשמה ולא על התועלת החומרית.
היחס שלהם לזקנים הוא מעורר הערצה- והדרת פני זקן.
בתרבות בה הצעיר הוא החשוב והמבוגר מיותר, משום שכבר אינו יצרני.
כדאי ללכת למגזר החרדי וללמוד איך מתייחסים לאנשים מבוגרים.
הם מביאים הרבה תועלת רוחנית למדינת ישראל, והרוח חשובה לא פחות מהחומר, קוראים לזה קודש.
הם לא רוצים כפייה של לימודי ליבה משום שאצלם הליבה היא הנשמה והרוח ולא החומר.
הם חוששים מהכנסת חומר זר שנוגד את תפיסת עולמם. זהו חשש מוצדק מאוד. תראו מה הולך במערכת החינוך שלנו, הכל נגוע בפרוגרס.
בצבא ארגוני שמאל רדיקליים מגישים בגץ על הכנסת חמץ בפסח והכנסת לוחמות בכל היחידות, אפילו הרבנים הדתיים לא יודעים איך להתמודד עם זה, החרדים חוששים מזה בצדק.
אצל החרדים יש פך שמן טהור ממעמד הר סיני. לא יזיק אם גם בחינוך הממלכתי ילמדו תורה מתוך חיבור למסורת ולא כדבר זר ומנוכר (אני בוגר החינוך הזה).
פעם בשבוע אני הולך למאה שערים לקנות ספרי קודש. לאחרונה הלכתי עם חבר שהיה עם נשק צה"לי, ביקשתי בשבילו הנחה לחיילים ושמחו לתת לו.
משהו שם השתנה ביחס לצה"ל, מי שעושה עכשיו קמפיינים פוליטיים זה לא כדי לגייס אותם אלא להגביר את הניכור.
במגילת אסתר מובלטת מאוד החיצוניות והראוותנות.
בואו נתרגל להסתכל קצת גם על הנשמה והפנימיות.
ואם זו הפעם הראשונה שאתם קוראים ברוח הזו על החרדים, ראוי שנשאל מדוע.
אה, כמעט שכחתי, יש להם גם חסרונות, כמו לכולנו.
פורים שמח!