1.פרופורציות: אז מסתבר שהפרופורציה מסייעת מאוד להתמודדות עם ספק חוסר וודאות. כדאי לזכור זאת גם לפעמים הבאות.
2.הודאה על הטוב: העובדה שאין לנו נזקים אדירים מההתקפה הזאת מצריכה הודאה על מי שאמון על כך. בראש ובראשונה נתניהו ואחריו כלל הנושאים באחריות. היו שכתבו ש ״כך נראית היערכות כאשר מיידעים את ראש הממשלה״.
אם הכרת הטוב שלך היא רק כלפי הטייסים וחיל האוויר ולא כלפי נתניהו וממשלתו, אתה עבד ו״מופעל״.
אגב, תודה רבה לטייסים ועדיין אם היו קשורים לסרבנות, הם ראויים לשבת בכלא. אין קשר בין הדברים.
3.עבדות מודרנית: בחלקים רבים בציבור ובמיוחד בתקשורת מציגים השתחוויה מוחלטת כלפי ארה״ב.
מבחינתם אנחנו ממש צריכים לכרוע ברך בפניהם.
יחסים בינ״ל בנויים על אינטרסים. אין ארוחות חינם בשדה הזה. ועל התלות הזאת נאמר: ״אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי..״.
4.״ומה עם התגובה שלנו ?״: במצב מתוקן, ללא שום אילוץ ושיקולים אחרים, מדינת ישראל היתה צריכה לפרק לאיראן את הצורה. ברור. מתי ? לא יודע. זה שיקול שלאזרח הפשוט אין בו ידיעה.
אי אפשר להגיב רק על התוצאות. הכוונות היו זדוניות והלוואי שתגיע תגובה מוחצת. ואם לא ? נתאכזב קצת/ הרבה ונמשיך קדימה. זו ריצת מרתון ארוכה.
5.תמונה כוללת: מה אתם יודעים על חלקם של ״הסכמי אברהם״ בתגובה אמש ? ועל הקשר עם מדינות אחרות בזירה הבינ״ל ? והאם יש לכך קשר להמשך הלחימה ברפיח ? ואם לא היה סיוע של ארה״ב מה היה קורה ? ואיזה משקל יש לבחירות בארה״ב לתגובה הזו ?
(יש עוד כמה שאלות שאפשר לשאול..)
לי לפחות, אין מושג.
מסקנה: אל תהיו פשטניים. בשום נושא בעולם.
6.דופק יציב: קבלו מבחן אישי. אם הדופק שלכם היה ועודנו בסה״כ יציב ונמוך, אתם לא פותחים שמפניות על כל הצלחה, ומצד שני אינכם נבהלים מכל איום ומכל תרחיש בלהות, אתם בהחלט על המסילה. ככה עובד אדם בוגר. בחיים של אומה בד״כ אין מהפכות, התיקון הוא ארוך ואיטי.
7.המשך ניקיונות וביעור חמץ תודעתי ומנטאלי יעיל. זה הרבה יותר מורכב מחמץ ממשי..
בשורות טובות.
