בזמן שמדינת ישראל נלחמת באסלאם הרצחני, מתנהל פה מאבק פנימי תרבותי עם אחינו מבית.

טוב היה אילו היינו מצליחים כולנו להתאחד נגד אויבינו שמחוץ; נראה שהייתה צומחת למדינה תועלת רבה מאוד מכך בכל התחומים, כולל שחרור החטופים. אך לצערנו, יש הבוחרים להיאבק גם בינינו, בתוכנו, ואין לנו ברירה אלא להתמודד מול העניין הזה. כי לשתוק אסור.

אנסה לעשות סדר לפי דעתי בקריאת המציאות.

 

א. חילופי אליטות

לדעתי, ההסבר לשיגעון של אנשים חכמים, שעשו דברים חשובים בחיים וכיום מתנהלים כמו אחרוני העבריינים, הוא העובדה שהם מזהים את איבוד השליטה של המחנה שלהם במדינה.

לא מדובר רק בשתי הדוגמאות שהבאנו מוקדם יותר היום. כל יומיים בערך אנו שומעים בכיר ביטחוני או איש אקדמיה בכיר שמסביר מדוע הדתיים הם אוכלי מוות והימין פאשיסטי.

השמאל אכן עשה דברים חשובים בעבר, כגון תרומה לביטחון, לכלכלה, להתיישבות ועוד.

אך כיום קבוצות נוספות עושות זאת, בהצלחה לא פחותה.

הגיע הזמן לתת גם להן לנהל את המדינה, הצבא, בית המשפט ועוד.

זוהי בחירת העם.

 

הכאב של השמאל בשל איבוד השליטה במוקדי הכוח מובן, אבל אסור בשום פנים ואופן להיכנע לבריונות שהם מפגינים.

מי שעבר על החוק הוא עבריין והוא צריך להיכנס לכלא, גם אם הוא בדרגת אלוף וגם אם קיבל פרס ישראל. דרגות הן לא שכפ״ץ המתיר כל מעשה עוולה.

 

הכאב של השמאל בשל איבוד השליטה במוקדי הכוח מובן, אבל אסור בשום פנים ואופן להיכנע לבריונות שהם מפגינים

 

ב. מי שותק היום?

בשנים האחרונות קמו כל מיני ארגוני אחדות, פיוס ומעגלי שיח, נכתבו כל מיני אמנות שמסבירות מדוע חייבים לדבר יפה ואסור להסית. אבל ככל שהזמן חולף, מתברר שיש כאן סלקטיביות.

נפתלי בנט טבע את המושג ״מכונת הרעל״ כלפי אזרחים כואבים שמחו נגדו ברשתות על כך שגנב את קולם והעביר אותו לאחים המוסלמים ולשמאל.

אבל כיום הוא שותק סביב ההסתה של חברו/שותפו אייל ולדמן, וגם סביב ירי פצצות התאורה על בית ראש הממשלה. האין זה רעל מסוכן?

 

 

יאיר גולן, ראש המחנה ה'ליברלי' וה'דמוקרטי', שמזהיר את כולנו תמיד מתהליכים בימין שמזכירים לו את גרמניה הנאצית ורוצה לחנך מחדש את הציונות הדתית. כן, גם הוא בחר לשתוק היום.

ראש השב״כ, רונן בר, שבתקופת בנט כראש ממשלה הזהיר מהשסעים הפנימיים בחברה הישראלית והזהיר מפני רצח פוליטי. בזמנו היה נדמה שתפקיד השב״כ הוא להגן על הדמוקרטיה ולמנוע קרע בעם, ומאז שיש ממשלת ימין קולו בקושי נשמע. גם היום, אחרי לחץ גדול הוא בחר להתייחס נקודתית לאירוע החמור, ולא לקרקע שעליה צמחה ההסתה שגרמה לאירוע הנורא הזה להתרחש. האם יכול להיות שראש השב״כ נגוע בפוליטיזציה קשה?

ארגון הרבנים 'צהר' קם בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז״ל. לפני כ-5 שנים התראיין המנכ"ל הרב סתיו בגלי צה״ל ואמר שהשיח השתנה וכבר לא משתמשים במילה ״בוגד״.

אם כן, מדוע כשאנשי אליטת השמאל משתמשים במילה הזו יש שתיקה? האם קשה לבקר אותם? ממה חוששים?

׳אמנת בראשית׳ – שנוסחה על ידי הרב גרנות וכל חותמיה התחייבו לא לפסול איש את רעהו, לנהוג בכבוד הדדי ולהפסיק עם השיח המפלג, מדוע הם אינם מגנים את אייל ולדמן? מדוע לא יוצאת קריאה נגד ירי פצצת תאורה על בית ראש הממשלה? האם לא מדובר גם לדידם בקו אדום שנחצה?

רבנים שיצאו נגד נוער הגבעות – לפעמים מתפרסמות כתבות על אלימות של נערים ביהודה ושומרון שפוגעים בכוחות הביטחון. כמובן לא מדובר בכל נוער הגבעות אלא באנשי קיצון. אך לא מעט פעמים רבנים ליברליים יצאו נגדם בתקשורת והתראיינו נגדם. אך לצאת נגד תת-אלוף בצה״ל שיורה פצצת מרגמה על בית ראש הממשלה? דממה.

 

ישנן כמובן עוד דוגמאות, אך נסתפק באלו המרכזיות.

חשוב מאוד לשמור על עקביות וקוהרנטיות.

לא יכול להיות שיש גינוי מתמיד כלפי נערים ואנשים פשוטים, אך כאשר מדובר באליטה עבריינית, לפתע כולם ממלאים פיהם מים. מי שמתיימר להיות מכון לאתיקה ומוסר וארגון אחדות שמוציא גינויים – ושותק בפרשייה החמורה הזו, מתברר למפרע שדבריו לא היו כנים אלא נגועים באג׳נדה פוליטית מסוימת.

 

בעיניי, האנשים ששותקים על האירועים שהוזכרו לעיל, איבדו את הלגיטימציה הציבורית שלהם להטיף בענייני אתיקה ומוסר, ולא צריך למהר להצטרף לכל קריאה שלהם להצטרף לאחדות

 

זכותו של ארגון להיות פוליטי, זה לגיטימי; אך זכותו של הציבור גם לדעת על כך. אין דבר כזה ״ארגון א-פוליטי״.

מי ששותק היום, קורץ למחנה פוליטי מסוים. וברור גם כן מה מעצב את עולמו המוסרי, מה מזעזע אותו ומה הוא מכיל.

לרוב המוסר מתעצב על פי קבוצת השתייכות והתייחסות, ולכן מי שמרגיש שקבוצות ההתייחסות שלו היא האליטה השמאלנית, לא מסוגל מנטלית לגנות אותה. נראה שהרבה יותר קל לגנות מסורתיים, חרדים או נערי גבעות.

 

ג. יש סיבה לאופטימיות

בעיניי, האנשים ששותקים על האירועים שהוזכרו לעיל, איבדו את הלגיטימציה הציבורית שלהם להטיף בענייני אתיקה ומוסר, ולא צריך למהר להצטרף לכל קריאה שלהם להצטרף לאחדות ולכל גינוי לאנשים ממחנה הימין, לפני ששואלים אותם מדוע הגינוי תמיד סלקטיבי.

 

המציאות ברוך ה׳ מתקדמת, הרוב המוחלט של עם ישראל הבין שנחצו כאן קווים אדומים. העם מבריא.

תקשורת של הנדסת תודעה ואליטה מתחלפת כבר לא תקבע לו את ערכי המוסר עם ״פירוטכניקה מקובלת״. ככל שאנחנו יותר מחוברים לשורשים, למשפחה, למסורת, לדת וללאומיות ולא נבהלים מכל מיני אקדמאים ואלופים שחלף זמנם, כך יש לנו חיסון המאפשר להחזיק מעמד בתקופה הקשה והגורלית הזו של חילופי האליטות.

 

החיבור שלנו צריך להיות לכלל ישראל ההיסטורי ולא לקבוצות כוח חולפות.

בעזרת ה׳.

 

אהבתם? שתפו את החברים:
הירשם
להודיע ​​על
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

רישום לקבלת החוברת במייל

דילוג לתוכן