בעקבות חיסול צמרת החמאס

א. מול עינינו מתרחשת היסטוריה. לא פחות.

מהתחתית המשפילה והנוראית, ששיאה טבח שמחת תורה התשפ"ד, החל תהליך המצביע על מגמה מתמשכת, עקב בצד אגודל, של יישור גַבֵּנו השחוח והמצולק וזקיפת קומתנו הלאומית.

ב. המלחמה היא אירוע מתמשך המחייב גבורה, התמדה, עקשנות, קור רוח ויכולת שמירה על דופק נמוך, גם בעליות וגם בירידות.

כתבנו זאת לא פעם במהלך המלחמה, והיום שוב קיבלנו תזכורת לכך, לאחר הכאב בשל אירועי אמש.

ראוי להתמוגג מהרגעים המיוחדים הללו. כגודל ההיחשפות לאתגרים, כך מתעצמת השמחה וגדלה

ג. מדינת ישראל הינה מעצמה העומדת בראש החץ העולמי הנלחם ברוע.

זוהי מציאות לאומית שנכפתה עלינו מראשית עמידתנו על רגלינו כעם; וכיום, במאמצים אדירים, אנו לא דוחים את ההתמודדות עם מציאות זו, אלא יכולים לה.

ד. ראש החץ הנחשוני הזה, הנלחם ברוע, מחייב יכולות מבצעיות אדירות, ולא פחות מכך תחכום, שכל, אומץ לב ובהירות מוסרית ברורה, תוך לקיחת סיכונים ואתגרים גדולים, מבית ומחוץ.

ה. בעולם כה מבולבל מוסרית, בו מיטשטשים מושגי טוב ורע ואמת ושקר, מדינת ישראל מציגה לראווה תוכנית עבודה פשוטה: ככה עושים זאת!

בלי מלל מיותר. את הרוע משמידים. זאת האסטרטגיה.

ראוי להתמוגג מהרגעים המיוחדים הללו. כגודל ההיחשפות לאתגרים, כך מתעצמת השמחה וגדלה.

ו. השאלות המהדהדות בלב – מה יהיה כעת, לאור החיסולים, על החטופים – לגיטימיות.

רק העתיד יענה על השאלות האלו. אבל אי אפשר לקבל החלטה רק לאור התוצאה המיידית. דרוש מבט רחוק, אמיץ ואחראי לדורות. המענה על השאלה "מה נכון לעשות" לא תלוי במה שיעשה כעת האויב המר.

בלי מלל מיותר. את הרוע משמידים. זאת האסטרטגיה

ז. ראוי להודות לכל מי שיש לו חלק בפעולה הזאת. בראש ובראשונה לריבונו של עולם.

ולמקבלי ההחלטות, למתכננים ולמבצעים עצמם. כשאדם או אומה פועלים תוך מיצוי כל יכולותיהם, סיעתא דישמיא מופיעה ממרום להשלמת העשייה.

ח. במלחמה הזו בולט החיסרון התודעתי-רוחני, לא החומרי.

אויבינו מנצלים זאת ומנסים בכל כוחם לפרק אותנו מבפנים, תוך הבלטת מתחים בין שכל לרגש ובין פרט לכלל, מתחים הבאים לידי ביטוי ביחס לחטופים; וברגע הזה אין ראוי יותר מלסיים בדבריו של הגיבור אציל הנפש, חברנו צביקה מור:

"החיסול מקרב את יום השחרור של בני איתן, כי מי שינהל את המשא ומתן זה החוטפים שסובלים בעצמם במנהרות ולא מדושני העונג בקטאר. מתפלל שאזכה לראות את בני ואת כלל החטופים עוד לפני ראש השנה".

אמן ואמן.