תוספת קטנה למה שנשלח אמש.
אנחנו חיים בעולם תרבותי שלם שבו הרגש בעליונות מוחלטת על השכל והפרט בעליונות עוד יותר גדולה על הכלל.
הבכי והדמעות הפכו לכלי נשק עוצמתי המסיים כל ויכוח בנוק אאוט.
נפגעת, ניצחת.
הכל מועצם לכדי דרמה אחת גדולה וסוחטת דמעות.
ובמלחמה כשהעצבים חשופים, פי כמה.
שאלה: ״אז מה אתה נגד תפילה ?״
תשובה: ״זו דמגוגיה זולה. אני רק מבקש שהתפילה כמו כל כינוס כעת, יוכוון לרוח גבורה לאומית בראש ובראשונה ולניצחון מוחלט על אויבנו ורק מתוך כך שחרור חטופינו״.
כעת, דמיינו כיצד ייראה עם ישראל כאשר קמפיין רגשי, מתמשך וסוחט דמעות יעשה פה שמות במחוזותינו.
והכל קיים לכאורה, הכל באמת נוכח. הרי באמת יש כאב גדול.
העיסוק המתמיד בפרטים, העצמת הכאב האישי, חיטוט בשכול ועוד.
כשתגיע עסקת חטופים גרועה, מי יעז לצאת נגדה ? מי יתקוף אותה ? מי יעמוד בשיימינג המטורף של התקשורת ? איזה מנהיג יוכל להישיר מבט למצלמות, לעמוד מול כל העולם איתן כשהוא חש שהלב רוכך מדי ?
אל תגידו ״לא צריך להגזים״, זה בדיוק מה שקרה בעסקת שליט.
השבת קוראים את פרשת זכור, מחיית עמלק.
ולמרות שמדובר שם על אויב, להבדיל, בסוף (אולי) המסר הכללי הוא אותו מסר:
הקשיחו את הלב והגבירו את השכל. אחרת נשלם על כך כפל כפליים.
—————————————————-
את זה כתבתי לפני כחודשיים, רלוונטי גם כעת.
הקשיחו את הלב ! הוסיפו אומץ !
אנו שייכים לעם שתכונות אופיו הם רחמנות, עדינות, רגישות וגמילות חסדים.
ובמלחמה, כל אותן תכונות הופכות אותנו כעם, לאגרוף קשוח, יצוק מברזל שעומד בכל לחץ ובכל קושי.
זהו פלא החיים הישראלי המשלב עדינות בשגרה וקשיחות במלחמה ושניהם יוצאים ממקור אחד אחדותי.
ובמלחמה יש עליות וירידות, תחושות עצב מהולות בגאווה טהורה נטולת
פרטיות על מי שאנו.
וככל שנתקדם לקראת אתגרים מורכבים בלחימה כך נידרש לעוצמות ושליטה על עולם הרגשות הסוער באופן טבעי.
הקשיבו לאלמנות הגיבורות, לבני המשפחה האציליים התובעים:
אל תעצרו ! המשיכו בכל הכוח, עד הניצחון !
אל תגידו: ״חבל, אם רק היינו עושים כך וכך..״ או ״כמה אפשר כבר לשאת״ או ״אי אפשר לנשום יותר״.
אפשר !
עמדנו באתגרים קשים מאלה לאורך ההסטוריה כדי שתיצרב בנו תחושת מסוגלות וצמיחה מכל קושי.
שמרו על קור רוח, זקפו קומתכם, הקשיחו את הלב, אל תיתנו למחשבות חולשה ורפיון להשתלט.
גם חטטנות בפרטים הקטנים של האירוע פחות רלוונטיים.
השתלבו בקווים הארוכים של האומה שכולה כוחות צמיחה ואופטימיות אדירים.
הפרטים מתים אך עם ישראל חי !
למען הנופלים, בשם המשפחות, לימין המנהיגות הגיבורה ולמען עם ישראל כולו שעוד עתיד מזהיר לפניו.
