מאירועי השבת ההיא אפשר לקחת הרבה דברים.
אבל אינסופי, דכדוך עצום, ייאוש מוחלט, חוסר אמון הולך וגדל ועוד ועוד.
ואפשר גם אחרת. הפוך לגמרי.
השאלה הגדולה והמרכזית היא לאן אתם רצים עם החברה הישראלית שהגיעה כעת לחדר מיון.
האם אתם רצים לחדר יולדות לקראת לידה חדשה כואבת אך מרגשת, או לטיפול נמרץ חלילה?
