א. חלון אוברטון מכה שוב
מי יכול היה להאמין, שבשנת 2026 נראה את צבא היבשה של צה"ל מנסה לכפות על חיילים דתיים, בני ישיבה, לעבור על תורת ישראל ועל צו מצפונם הדתי, ומשליכם אחר כך לכלא?
ממתי דוחקים חיילים לפינה באופן כזה?
ממתי ערבוב מתמשך של גברים ונשים בכלי רק"ם צפוף הפך להיות לא רק לגיטימי, אלא נורמה מחייבת?
זה מתחיל בתיאוריות המגדר סביב מחיקת ההבדלים בין המינים, ממשיך בחלחול רעיוני בצבא, מתגלגל לשטף עתירות לבג"ץ על ערבוב ביחידות, ולבסוף פתיחת תפקידים. ואז מגיעה המלחמה והכל זה פיקוח נפש, ונגמרת המלחמה - ומצב פיקוח הנפש הופך לקרש קפיצה לשלב הנרמול, וכעת - הכפייה האנטי-יהודית.
השאלות הנוקבות ביותר במדיניות ציבורית הן תוצר של מאבקים תרבותיים סביב זהות
ב. כשמפרשים אג'נדה כחוסר הבנה
אולי התשובה נעוצה באירוע אחר שקרה ממש באותו יום: הרמטכ"ל מבקר בישיבת הסדר גדולה, ומשבח את גבורתם. בזמן שהם מקבלים אותו ואת שבחיו בחיבוק חם, מושלכים בני ישיבה, תחת הנהגתו, לכלא, בגין התעקשות על שמירת הפרדה בין המינים, בהתאם לכל נורמה אנושית, יהודית ותורנית.
אך לפני כמה רגעים, באיגוד ישיבות ההסדר טענו שהגיעו להסכמות עם ראשי הצבא בנושאים הללו, הודות לפעולה שקטה, שיתוף פעולה והימנעות מעימות. לקח מעט מאוד זמן לרמוס הכל ברגל גסה. לא בפעם הראשונה. שמא יש פה דור של מנהיגי ציבור, שנרדמו?
ג. ההתעלמות מהאג'נדה
האג'נדה שהתגלגלה מהפקולטות למגדר אל הצבא כבר זועקת לשמים, והיא נחקרה ותועדה בספר ׳פרחים בקנה׳. עניינה - להשתמש ביוקרה של הצבא בכלל, ובתפקידי הלוחמה בפרט, במטרה למחוק את כל העקרונות המשמשים אותנו כדי להבדיל בין המינים.
ובשיתוף פעולה של פרופסורים, אקטיביסטים, שופטים וגנרלים, הצליחו להחדיר את הווירוס אל ליבו של הצבא הלוחם.
ד. ההתעלמות מסד הלחצים
יש האומרים שרוב ראשי הצבא אינם מעוניינים בטשטוש המוחלט הזה, והם מבינים את השקר והארס שבו. כנראה שאמירה זו לא נכונה, אבל הנקודה כאן יותר עקרונית:
מדיניות היא תוצר של סד לחצים. כשצד אחד מפעיל לחץ בכל הכלים והתותחים בלי הפסקה, והצד השני מקיים מעגל הידברות, הבנות ומסקנות תמימות, אין שום שאלה מי ינצח ומי יירמס.
מי שלא מבין את זה מפקיר את המציאות ואת עולם המעשה.
ה. מאבק תרבותי וציבורי
השאלות הנוקבות ביותר במדיניות ציבורית הן תוצר של מאבקים תרבותיים סביב זהות. לא מדובר באי-הבנות או תקלות נקודתיות, ומי שמתייחס כך לדברים ופועל בהתאם בהנהגת הציבור, מכשיל את החיילים ואת כלל הציבור כאחד.
האג'נדה שהתגלגלה מהפקולטות למגדר אל הצבא כבר זועקת לשמים, והיא נחקרה ותועדה בספר ׳פרחים בקנה׳
ו. צבא יהודי וצבא מנצח
יותר מדי פעמים אנשים ביטחוניסטים, וגם אנשי ימין, מתעלמים מהקשר בין צבא מנצח לבין צבא הפועל על פי נורמות יהודיות של צניעות והפרדה בין המינים. הניתוק הזה הוא כשל ערכי, יהודי, אנושי וגם צבאי ומבצעי.
מי שלא מבין את הקשר ההדוק בין הניצחון הצבאי לבין הזהות היהודית והנורמות שלה, לא יכול להיות אמון על המלחמה הבאה.
קונספציית הניתוק עולה לנו במחיר כבד מדי.
ושאלת מחשבה פתוחה לסיום:
שמא יש זיקה בין חוסר ההבנה וההיערכות הלקויה בנושא אג'נדת המגדר בצבא, לבין ניסיון לגייס את הציבור החרדי בכפייה, והשלכתו למעצר?
