א. בעולם הפוסטמודרני אין אמת.
כל אחד והאמת שלו, ׳איש באמונתו יחיה׳ כמו שאומרים.
בעולם כזה גם אין טוב ורע, ואין צדק. הרי לפי מה נחליט מה ייחשב כטוב או כרע?
ב. ועדיין, באדם יש נטייה מוסרית. השאיפה לעשות טוב עדיין קיימת, או כפי שהגדירו חז"ל: "אין אדם משים עצמו רשע".
האדם בטבעו רוצה להיות בצד של הטובים. בצד הנכון של ההיסטוריה כמו שאומרים.
אבל מה הקריטריון לטוב הזה?
ג. בעולם פרוגרסיבי חל הכלל: החלש תמיד צודק. הלב יוצא אל החלש באופן טבעי, ובהיעדר בקרה שכלית – זהו הקריטריון היחיד והבלעדי, מה גם שעל פי המרקסיזם החלש הוא תוצר של מלחמת המעמדות. אמור מעתה: מוחלש.
ד. בנוסף, העולם הפרוגרסיבי הוא נטול הקשרים. אין טובים ורעים, אין קריטריון למאבק צודק, וכל מעשה נמדד בתוך בועה של כאילו ניטרליות. אין עבר ואין עתיד. "אכול ושתה כי מחר נמות".
כשהוקפצנו ביום הטבח בשמחת תורה, באחת העמדות הייתה טבלה של הוראות פתיחה באש.
המסקנה של הטבלה היא שרק כאשר יש סכנת חיים ברגע הנוכחי ניתן לחסל את המחבל.
המילה אויב לא הופיעה במסמך
ה. נדגים. זירה עם פצועים. על פי הקריטריון של מד"א, אין הבדל בין הרוצח לנרצח. בין האוהב לאויב.
דרגת הפציעה היא הקריטריון היחיד לטיפול.
ו. כשהוקפצנו ביום הטבח בשמחת תורה, באחת העמדות הייתה טבלה של הוראות פתיחה באש.
המסקנה של הטבלה היא שרק כאשר יש סכנת חיים ברגע הנוכחי ניתן לחסל את המחבל.
המילה אויב לא הופיעה במסמך.
ז. מי ששיקף היטב את תפיסת העולם הזו, עליה חיילי צה״ל האנוסים מתחנכים, הוא קצין שריון צעיר שסיפר שלא ביצע ירי על חוצי הגדר ביום הטבח כי ׳בשלב הזה עוד היינו מוסריים׳.
(אנטי) מוסר ללא צדק וללא תפיסת אויב ראויה.
מוסר כזה המנותק מהעבר וממבט היסטורי שהינו חסר יכולת לפעול בנחישות טרם נעשית עבירה בפועל ואינו מבין בשם מה נעשית פריצת הגדר- לא מסוגל למנוע את הרצח, הביזה והאונס.
ח. תורת ישראל היא האנטיתזה לכל השיטה הזו. התורה פותחת במילים: ״בראשית ברא אלוקים״.
יש אלוקים שברא את העולם, וממילא יש לעולם ייעוד ומטרה.
בהמשך מגיע המבול שמחריב את העולם בגלל עבר גרוע ולשם יצירת עתיד טוב. הכול בהקשר.
העם היהודי מטבעו, מסוגל וצריך להנחיל לעולם מוסר היונק מהצדק, ולכן בכוחו למגר את הרשע בנחישות וללא רגישות
ט. השבת נקרא על אברהם אבינו. הרקע של דורו הוא מגדל בבל.
מגדל שהאדם עושה בכוחות עצמו, בלי להתייחס לכוחות הטבע.
אדם שבטוח שהוא והמגדל שלו הם השליטים הבלעדיים בעולם.
י. לעומתם, אברהם מנפץ את האלילים. הוא היפך התרבות של ׳כאן ועכשיו׳. הוא מלמד את האנושות שהעולם הוא לא הפקר, ושהטוב ינצח את הרע. הוא עושה את זה בהסברה. הוא עושה את זה בכלכלה. וגם במלחמה. הטוב של אברהם הוא לא רק תיאורטי.
הוא הסדר העולמי החדש.
יא. לסיכום, הניסיון לייצר מוסר המנותק מצדק ואמת נדון לכישלון.
העם היהודי מטבעו, מסוגל וצריך להנחיל לעולם מוסר היונק מהצדק, ולכן בכוחו למגר את הרשע בנחישות וללא רגישות.
עד הניצחון המוחלט.
שבת שלום!
