אז מה למדנו מהשנה האחרונה?
נדגיש כי עם ישראל קובע את חגיו ואת ציוני דרכו לפי התאריך העברי. כך גם נקבע בחוק.
ואחרי ההערה הזו, בואו נתחיל.
נפתח קודם בתשתית, בעוגנים שמהם ניתן בכלל להתחיל לענות על השאלה הזו.
ראשית, הכרחית היכרות עמוקה עם ההיסטוריה הישראלית הפנומנלית. אין שום יכולת להבין משהו עמוק ואמיתי ללא ״זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״.
׳אֹמֶר החיים׳ הישראליים מספר לנו סיפור שחשוב להקשיב לו. בענווה.
שנית, נדרש מבט על תופעות רחבות היקף, לא על אירועים חריגים. כך המדע עובד בחפשו חוקיות.
שלישית, תנו כבוד לדיון, כמו שאומר ידידיה מאיר. בלי פוזיציה פוליטית. בלי שיטפון רגשי בלתי נשלט ובלי מניפולציות.
רביעית, אנו חיים בתרבות מסוכנת המתגמלת מסכנות ואומללות. זה פותח מהדורות ומשפיע על נבחרי ציבור. וזה הופך את השיח למורכב וקשה יותר, אבל אין לנו ברירה. לאמת לא אכפת מהרגשות שלנו, כדברי בן שפירו. צריך פשוט להשתדל לאומרה ברגישות.
הרגשות הם טבעיים לגמרי, אך אל להם לנהל את חיינו. ודמות רגישה, כואבת מחד ומאידך גיבורה, המבטאת את ההרמוניה הזאת, פועלת ומשפיעה רבות מבלי לומר דבר
אז הנה מקצת ממה שלמדנו מהשנה האחרונה. מבט סובייקטיבי לגמרי:
א. כוח החיים הישראלי הוא פלאי. אין דומה לו. העם הזה קם שוב ושוב בגבורה משאול תחתיות והופך את הקערה על פיה. בעומק הווייתנו מונחת תפיסה אופטימית, משיחית, הצופה אל העתיד הגדול. והמבט הזה מעצים ומפרה.
ב. עם ישראל הוא עם גדול. בעבר התוודענו ליחידי סגולה גיבורים ואציליים. בשנה הזו נחשפנו לדמויות רבות ומגוונות המספרות סיפור לאומי משותף. אלמנות צעירות, אחים, הורים שכולים, ילדים גיבורים, לוחמים עזי נפש ועוד.
אנשים פשוטים מהיישוב, שייזכרו לעד כנקודות ציון בספר דברי הימים של האומה.
ג. רגשות הנראים סותרים אך בפועל משלימים.
כאב וגבורה, הרכנת ראש וזקיפות קומה, בכי עם עוצמה נפשית ועוד.
הרגשות הם טבעיים לגמרי, אך אל להם לנהל את חיינו. ודמות רגישה, כואבת מחד ומאידך גיבורה, המבטאת את ההרמוניה הזאת, פועלת ומשפיעה רבות מבלי לומר דבר.
ד. תודעה היסטורית רחבה. אנחנו חיים בתקופה היסטורית שבה עם ישראל הולך כחלוץ לפני המחנה העולמי ומבשר לעולם כולו שאת הרע יש להשמיד בלי למצמץ, שיש אמת ויש שקר.
עם ישראל עומד נחוש נגד האו״ם, נגד איומי מעצמות עולמיות באמברגו נשק, נגד הקמפוסים התועים בדרכם ונגד ציר הרשע העולמי.
תקראו את זה שוב. זה מרגש.
ה. באנו חושך לגרש. בטנקים, במטוסים ועל ידי חיילים נחושים כאריות. לא בסיסמאות נבובות ובחלקי ציטוטים.
לטוב ולמוסר יש ערך עצמי שעליו ראוי להילחם. הטוב לא מגיש את הלחי השנייה; הוא מסתער על הרע ומשמיד אותו. אט אט אנו חוזרים לבסיס הפשוט.
אנחנו רק בתחילת הדרך. מלחמה היא אירוע שבטבעו יוצא משליטה. כך שוחררה ירושלים וכך שוחררו חבלי מולדת. מן המיצר יצאנו אל המרחב. לא רק הפיזי
ו. אנחנו חלק מסיפור גדול שלא התחיל בשמחת תורה, וגם לא בתש״ח. יש לנו בשורה להביא לעולם. על כך שונאים אותנו אויבינו שנאה תהומית ועל כך מלחמותינו. עובדת היותנו בורג במערכת היסטורית גדולה ומפוארת ראוי שתעצים אותנו, לא שתקטין חלילה. משמעות הבורג היא פונקציה של האיכות והחשיבות של המערכת.
ובשנה האחרונה גילו רבים רבים את זהותם היהודית והם מפלסים את דרכם אליה בגעגוע שכלל לא ידעו על קיומו. הושיטו להם יד ברגישות, בעדינות, בענווה ובלי חשש. כך תסייעו במזור, במשמעות, בנחמה ובתכלית למהומה הגדולה שבה רבים מצויים.
ז. אנחנו רק בתחילת הדרך. מלחמה היא אירוע שבטבעו יוצא משליטה. כך שוחררה ירושלים וכך שוחררו חבלי מולדת. מן המיצר יצאנו אל המרחב. לא רק הפיזי.
הדקו חגורות – אנחנו ממריאים. אל תאחרו את ההמראה הכללית הזו. למרות הכאב הגדול ודווקא בגללו.
עם ישראל חי!
מצורפים דברים גדולים מפי אישה גדולה, הראויים להילמד בכל מוסד חינוכי.
אלו הם דברי תמר אטינגר, אלמנתו של הרב אחיעד אטינגר הי״ד שנרצח בפיגוע, אשר בימים האחרונים נעשתה לצערנו גם אם שכולה, בהלוויית בנה החייל הגיבור, הראל.
הקשיבו לה, והקשיבו לנשמה הישראלית הכללית.
