ראוי לעקוב אחר דמותה של סמדר ולהבין, דרך פועלה והתנהלותה, את המודל העדכני והמתבקש כיום לדמות ראויה לחיקוי.
"מאז שאני זוכרת את עצמי ראיתי את הייעוד שלי בחינוך. ברמה כזאת, שכשנסעתי לגרמניה, אמרתי לאמא שלי לפני שעליתי על המטוס, שאם יקרה לי משהו בגרמניה לפני שאספיק לחזור לארץ ולהיות מורה – אני רוצה שהיא תכתוב על הקבר שלי: רצתה להיות מורה ולא הספיקה".
אירועי שמחת תורה התשפ״ד גרמו לסמדר לעצור וללמוד מיהו האויב שלנו. עם איזה רוע אנו מתמודדים. כיצד האויב חושב, מה הוא כותב, למה הוא מחנך.
היא מספרת כיצד לקחה פסק זמן משמעותי ללימוד ולהעמקה: "במשך תשעה חודשים לא הייתי מסוגלת לכתוב. התכנסתי לתוך עצמי, הייתי הרבה במחשבות. הרגשתי שאני לא מוצאת את המילים ושעובר עליי איזשהו תהליך פנימי בניסיון להבין מה קורה פה".
היא לא החילה בכוח על המציאות את הקונספציות הנוחות לה, אלא גזרה משמעויות ממציאות נתונה ואובייקטיבית.
ככה עובד אדם רציני, למרות הטלטלה והקושי שבצורך לצאת מאזורי הנוחות.
המסקנה שלה הייתה, שהדרך לנהל את הנושא הזה קודם כול בכך שלא נתכחש למי שאנחנו, אלא נחזק את ההשתייכות שלנו. "שנבין מי אנחנו, ומה הסיבה שאנחנו נמצאים כאן ולא בשום מקום אחר בעולם. במקביל, ראינו איך העולם מתייחס לטבח הזה ואיך לא מגבה אותנו למרות הטבח הקשה. ארגוני זכויות הנשים והפמיניסטיות לא יצאו באמירה מזועזעת בעקבות מעשי האונס והזוועה שנעשו כאן בנשים. אם אנחנו לא נבין מה קורה כאן ולא ניאבק על הקיום שלנו, סופנו יהיה בכי רע".
רק לאחר יישור הגב המנטאלי, מחאה נגד הרוע ודרישה תקיפה לתיקון אפשר להתקדם הלאה בתיקון חברתי ראוי
סמדר, כאשה חילונית על פי ההגדרות הישנות, הבינה שהעיסוק החינוכי בזהות היהודית הוא המפתח לחוסן, לשייכות ולניצחון.
היא טוענת כיום, שלא ללמוד תנ״ך זהו איום אסטרטגי לאומי.
סמדר מציינת מפורשות שנדרש לעסוק בתנ״ך לא ברוח 'פרויקט 929', שמוזיל את התנ״ך דווקא ומפחית את ערכו. היא אומרת למי שחושב שעדיף להנמיך את המסרים הגדולים כדי שיהיה אפשר להתחבר אליהם יותר: לא, אתם טועים. אל תעשו זאת.
סמדר אינה מגלגלת עיניים לשמיים. היא מכירה את הגנות הפרוגרסיבית, ולכן דווקא היא יכולה להביא שבח וברכה עצומים.
סמדר היא 'לא מהאו״ם', והיא לא מפזרת סיסמאות שטחיות לאוויר העולם. לא.
אתם מוזמנים לעקוב אחר הכתבות, הראיונות והפודקאסטים הרבים איתה. תמצאו דמות שאינה ממצמצת ואינה ממלמלת סיסמאות ריקות.
כשיש דמויות העוסקות בפירוק, בכאוס ובקריאה לסרבנות ולהשבתה, סמדר מתייצבת מולם באומץ.
גם כעת, כאשר יש בתי ספר המנסים להשבית את הלימודים כדי לעודד כאוס ואנרכיה מתוך זדון, סמדר מתייצבת מולם.
סמדר בפועלה מבינה, שאומנם חשוב לעסוק בטוב אך אי אפשר מבלי לגנות את הרע ולסלקו, אחרת לא יהיה מקום לטוב לחוּל.
אי אפשר למלא דלי במים לפני שסותמים את החורים שבו.
עוד הרבה לפני הדיוק בתוכן דבריה של האישה הגיבורה הזו, ראוי לשים לב לדמותה זקופת הקומה והאמיצה.
לדמויות שכאלה אנו זקוקים היום כמו אוויר לנשימה.
רק לאחר יישור הגב המנטאלי, מחאה נגד הרוע ודרישה תקיפה לתיקון אפשר להתקדם הלאה בתיקון חברתי ראוי.
הקשיבו לקטע מדבריה בראיון לערוץ ׳הידברות׳. מומלץ בחום לשמוע את כולו.
סמדר, אנחנו מצדיעים לך.
שבוע טוב!