השבוע התחיל ׳זמן חורף׳ בישיבות. תלמידי הישיבות השונות שוקדים על התורה יומם וליל במשך כל השנה; גם בתקופות של מלחמה וגם בתקופות של שגרה ורגיעה.
עם ישראל הוא עם אחד עם נשמה קולקטיבית אחת, ולכן כל מעשה טוב או לימוד תורה של יהודי, מוסיף טוב אצל כולם. כמו חשבון בנק משותף.
כל אומה מתקדמת גאה באנשי הרוח שלה, למרות שאנשי הרוח אינם ׳יצרניים׳. העיסוק בנושאים מופשטים ורוחניים מבטא את העובדה שבני האדם אינם מכונות חומריות בלבד, אלא בעלי נשמה ושאר רוח.
בשונה מעיסוק תיאורטי סתמי ולעיתים חסר ערך מהותי, כשעוסקים בתורה עוסקים ברבדי הופעתה השונים של הנשמה.
בנשמת המציאות, בנשמת האומה ובנשמה של כל יהודי ויהודי.
כך ראוי להביט על כל מי שמוסיף טוב באומה, וביניהם לומדי התורה המסורים
לא רק לימוד לשם חידוד המוח אלא כאמור, מפגש חי עם הנשמה, המשנה את האישיות הפרטית והלאומית ואף דורשת עבודה מוסרית רצינית.
אנחנו לא עם מטריאליסטי ולא כל דבר נמדד לפי התועלת החומרית שלו.
גם פילוסופים גדולים בעולם ידעו להעריך את נצחיותנו בזכות מימד הרוח שעליו אנחנו בנויים וקיימים.
בזמן הצהרת בלפור, הרב ד״ר משה זיידל פנה לרבו הרב קוק זצ״ל בצער רב על כך שלא זכה לקחת חלק בקידום הצהרת בלפור. תשובתו של הרב קוק לד״ר זיידל מלמדת אותנו איך ראוי ליהודי להביט על המציאות במבט פנימי, וכך כתב לו (אגרות הראיה, אגרת תתעא):
"וְאַתָּה יַקִּירִי אִם קוֹבֵל אַתָּה מֶה עָשִׂיתָ לְהָבִיא אֶת הָרֶגַע הַמְּאֻשָּׁר, הַרְבֵּה עָשִׂיתָ, אֲשִׁיבְךָ, וְהַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה עוֹד תַּעֲשֶׂה בְּעֶזְרַת אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, בִּהְיוֹתְךָ בֶּן נֶאֱמָן לְעַם ד' שׁוֹמֵר אֶת דְּבַר ד' בַּהֲלִיכוֹת חַיֶּיךָ, בְּרִגְשֵׁי לְבָבֶךָ וּבְחֵפֶץ רוּחֲךָ. הֲלֹא בָּזֶה אִמַּצְתָּ וְחִזַּקְתְּ חֵלֶק אָחוּז מִנִּשְׁמַת הָאֻמָּה, וְכָל חוּג הַהַשְׁפָּעָה שֶׁלְּךָ הֲלֹא אוֹר זֹהַר אוֹר הַקֹּדֶשׁ שֶׁל חַיֵּי עוֹלָם מִלֵּאתָ. וּסְגֻלַּת הָאֻמָּה הַנִּפְלָאָה הָעוֹמֶדֶת לְנֵס בִּדְבַר ד' אֲשֶׁר עִמָּהּ חִזַּקְתְּ, וּבָזֶה נָתַתָּ עֹז לְיִשְׂרָאֵל, וּמָכוֹן לְהַכְשָׁרַת בִּרְכַּת ד' עַל עַמּוֹ, אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ תִּנְחַת הַשִּׁפְעָה הָאֱלֹהִית הָעֶלְיוֹנָה לְהִגָּלוֹת בְּמַעַרְכוֹת הַתּוֹלָדָה, לַהֲסָבַת חֶפְצֵי עַמִּים, וּנְטִיּוֹת מַלְכֵי אֶרֶץ וּסְגָנֶיהָ, לְהַכִּיר אֶת הַזְּכוּת הָרִשְׁמִית לְחַיֵּי עַם עוֹלָם עַל אַדְמַת קָדְשׁוֹ. וְאִם אֲחֵרִים הָיוּ שְׁלוּחֵי הַקְּרִיאָה וְהַהַכְרָזָה, אַתָּה וְכָל רֵעֶיךָ אַנְשֵׁי הָרוּחַ וְהָאֵמוּן הַיָּשָׁר וְהֶעָמֹק הָיוּ וְהִנָּם מְיַסְּדֵי הַתֹּכֶן וְהַמֶּרֶץ הַפְּנִימִי, מְחַיֶּה הַנְּשָׁמָה הַאוּמִּית, וּמַמְשִׁיכִים אֶת אוֹר הֲוָיָתָהּ".
כך ראוי להביט על כל מי שמוסיף טוב באומה, וביניהם לומדי התורה המסורים.
תודה רבה לכם תלמידי הישיבות.
שבוע טוב וזמן חורף פורה.
