״לא חרבה ירושלים עד שהשוו בה קטן כגדול״
בעידן בו מושג ׳האמת׳ הוצא להורג ונתפס כמושג סובייקטיבי בלבד, (״כל אחד והנרטיב שלו״) אין ערך לדיון, לויכוח, למחלוקת ולבירור.
כל אחד שווה ערך לחברו.
דת השוויון. לכאורה.
כך הבדל בין עמים ייחשב לקולוניאליזם. ולא משנה אם ההסטוריה מוכיחה אחרת.
הבדל בין גבר לאשה ייחשב כ׳פטריארכיה׳ ולא שונות מבורכת המייצרת הרמוניה משפחתית.
והבדל בין תרבות אחת לאחרת ייחשב לגזענות ולא משנה מהם הישגי כל תרבות וטביעותיה באנושות.
וכך הבדל בין גדול ובעל ערך, לבין קטן וסתמי נתפסים כלגיטימיים.
כולם שווים. לכאורה.
כאמור, ככה חרבה ירושלים. ״עד שהשוו בה קטן כגדול״.
כלומר,,השמדת כל ערך, חורבן כל עמל, השטחת כל דיון, הפיכת כל מחלוקת למעשה כוחני במקום לבירור ענייני.
במציאות התרבותית/ חברתית הזאת אין מקום להקשבה פעילה ומאומצת.
אין צורך כלל בענווה המחפשת את נקודת האמת בדברי חברי.
והלוואי שרק ייעלמו מעל פני האדמה כל אלה החולקים על דעתי.
במציאות הזאת, התיקון הגדול והשורשי צריך להיות יותר עמוק מאהבת חינם פשוטה כפי שהמושג הזה נתפס.
נצרך פה לא (רק) תיקון בסיסי של כללי שיח ונימוסים אלמנטריים.
זה פשוט. אבל זאת קומה בסיסית בלבד.
מה שנדרש פה זה טיפול שורש בגורם המרכזי לשנאה ולפירוד.
אם אין אמת, המקסימום יהיה שאני אקשיב לשטויות שלך ואתה תקשיב לשטויות שלי. ״חייה ותן לחיות״, קטנים וצרים.
זו לא אהבת חינם. זה חורבן העולם.
וודאי שיש מקום לשפר את הקומה הזאת, אין שאלה בכלל.
אבל שורש המציאות בה אנו חיים הוא מאבק על החזרת המתודולוגיה, השיטה, לשיח החפץ באמת.
לא (רק) נימוסים והליכות פשוטים אלא בהפוך על הפוך, דווקא ויכוח ומחלוקת ערים התובעים אמת, אך מתוך אהבה וחיבה כנים יקדמו אהבה ואחווה.
כך מסתבר באופן מפתיע, שלעיתים שיח ״המקפיא״ את המצב, נשאר רק ברובד הבסיסי של יחסים מכבדים ותו לא, ומשאיר את הצדדים השונים בעמדה הסוברת ש״כל אחד והאמת שלו״ דווקא זה, מרחיק את היחד הלאומי ולא מקרב אותו..
תקראו זאת שוב, אנחנו לא רגילים לחשוב כך.
יודגש, איני מזלזל בשיח פשוט ומפגש בין לבבות אך אסור לנו לחשוב שבזה נירפא מהשורש.
ועל כן, נשוב וניבנה כאשר לא נשכח את המגמה, את הכיוון, את הרצון ואת השיטה הידועה מקדמת דנן לחיפוש מתמיד אחר אמת.
זה לאו דווקא קשור להיותך דתי או מאמין. ככה כל העולם המדעי עבד עד להתפשטותה של תת התרבות הפוסט-מודרנית.
זו תקוותינו ותקוות האנושות כולה. לא פחות.
ואולי במובן הזה (גם), ״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני..״
ובבנין ירושלים נשוב וניבנה בע״ה.
