על ״משיחיות וריאליזם״

לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה.

הכתיבה והמסרים בקבוצה הזאת משתדלת להיות מאוד חדה, ארצית ונוקבת.
בלי גלגולי עיניים סתמיים ובלי סיסמאות ריקות.
אבל וודאי שיש גם לזכור שלמשוואת הנתונים המשפיעים על חיינו כדאי גם להכניס את ״נצח ישראל״ לחשבון הכללי.
יש אלוקים. כלומר יש מגמה, כיוון, ווקטור אליו המציאות מושכת.
העולם הוא לא הפקר.
(זו משמעות הויכוח העקרוני האם העולם נברא או לא).
המוסר בונה את העולם לא פחות מבנין ממשי ופיסי.

הוותיקים פה אולי ירימו גבה לקריאת הדברים ה״דתיים״ מדי האלה, אבל מסתבר שרבים צמאים למים קרים לנפשם העייפה ואי אפשר כבר להחביאם במחסן.
״הרימו גודל לאלוקינו ״! התקופה הזו קוראת לנו בקול חזק: דברו דברים גדולים, מרוממים, שדרגו את התודעות, בררו את המושגים, השתיקו באומץ קולות משחירים, אל תירתעו, הסירו את אבני הנגף התודעתיים ואפשרו למים חיים לזרום באפיק הנהר הלאומי שלנו.

במה דברים אמורים ?
התרסקות המסוק האיראני כשעליו רשעים ארורים היא אחד מהאירועים האלה שמזכירים לך שאחרי שהתאמצת והשקעת את כל מרצך וכוחותיך ולכאורה אין פיתרון, כדאי גם לזכור שיש קב״ה בעולם. (או ״בחורינו המצויינים״..).

נשיאת העיניים לשמים הינה השלמה למאמצים אנושיים אדירים, היא לא גורמת לאדישות חלילה, היא מבטאת ענווה והיא הכרחית להנהגה לאומית ובטחונית.
לא תחליף למאמצים אנושיים עצומים, אלא תוספת להם.
ועד שאני מתלבט כיצד להגיב לאירוע הזה שולחת לי חברה יקרה מהקבוצה, אקדמאית מהמרכז, לא תאמינו עד כמה, חילונית למהדרין, את הדברים המרגשים הבאים:

״אנחנו חיים בזמנים של ניסים. לא ייאמן. רק צריך לפקוח את העיניים ולהיווכח.
"יָקוּם אֱ–לֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו".
באמת מרגש ברמה שקשה לנשום. הבעיה רק שמי שהלב והנשמה שלו שם, לא צריך את המילים הללו.
ואילו מי שליבו לא שם, לוקח הדברים הללו ומדביק לזה מילת גנאי, "משיחיות". והרי אין שום קשר. זו דרך לתייג קבוצה ענקית, אולי אפילו הרוב בעם ישראל, בתור חולמי חלומות מסוכנים.

והרי, ההיפך כאן.
רק להביט בעובדות ולהשתאות.
כמה מנהיגי מדינה התרסקו עם המסוק שלהם? וכאן עוד מדובר במנהיג טוטליטרי.
בטח נותנים למזכיר שלו לאכול את הארוחות שלו לפניו כבר 30 שנה. פתאום דווקא הוא באמצע עימות עם מדינת היהודים נופל ככה מהשמיים??? באמת, מה ההסתברות ????
אז, אני לא מחוברת למציאות?
אני ההזויה ?

העניין כאן הוא לא המנהיג המנוול הזה ספיציפית. יש לנו שונאים נוראיים כמוהו עוד רבים.
העניין הוא שאנחנו נתונים בתקופת מבחן קשה ביותר.
אנחנו צריכים לצאת מכליבה איומה מפנים ומחוץ. וקשה לראות לפעמים מה נכון, מהי הדרך, בפרט שלא כל הנתונים ידועים לציבור.

הסכנה לעשות פניה לא נכונה שתקנה שקט שקרי לשנה- שנתיים-עשר, אבל תחזור אלינו ולילדינו עם ריבית דריבית, ושחלילה אולי לא נצא מזה…חס ושלום
אי הוודאות הזו גורמת, להפנות מבט למעלה, להתבונן באירועי המציאות, ולראות שאנחנו לא לבד..״

עם ישראל חי !