א. איך מפרקים חברה?
בשנים האחרונות נחשפו ניסיונות רבים של בכירים בפרוגרס הישראלי והעולמי לפרק מבפנים את החברה הדתית-לאומית ואת זו החרדית בישראל. כל אחד והאנרגיה שלו.
על פי עדותם שלהם, כך עובדת השיטה:
– מציאת נושאים התוקעים טריז אידאולוגי בין בעלי ברית, וניפוחם;
– מציאת 'אנשי ביניים', שלכאורה מזוהים אידאולוגית וסוציולוגית עם החברה שהיא מושא הפירוק, אך למעשה מקדמים רעיונות מפרקים (דה-קונסטרוקטיביים) מבפנים.
מציאת 'טריז' של הבדל אידאולוגי תמיד תהיה אפשרית למי שרוצה לפרק את החברה
ב. מה כל כך מוצלח בשיטה הזאת?
המציאות היא לעולם בחירה בין טוב – לטוב יותר.
'מושלם' קיים רק בימות המשיח, בעולם הבא, ובשפת הנוער המתבגר שאינו מתכוון ברצינות למילותיו.
ובעוד מקום: בספרי אפלטון, רוסו, מרקס ושאר פילוסופי השמאל הרדיקלי לדורותיהם.
לדידם, את ה'מושלם' יש להביא כאן ועכשיו!
להביא בפועל, ממש עם לפידים בוערים וכאוס ברחובות.
מוזמנים לקרוא את המניפסט הקומוניסטי.
לכן, מציאת 'טריז' של הבדל אידאולוגי תמיד תהיה אפשרית למי שרוצה לפרק את החברה.
מציאת 'אנשי הביניים' של בכירי פרוגרס עובדת כך:
כדי לקדם למשל אידאולוגיית אקלים רדיקלית שנויה במחלוקת, הם יסתירו דמויות הזויות המעוררות חשד ויציבו במקומן אישה דתייה עם מטפחת גבוהה, שימכרו לה את סוגיית האקלים כ'אהבת הארץ' בכלל.
כך ייקלטו הרעיונות בציבור שלה באופן יעיל ואמין ללא חסמים.
לא משנה כלל אם 'אנשי הביניים' משתפים איתם פעולה תוך קבלת תקציבים (כגון תרומות), ג'ובים (נניח בתאגיד השידור הציבורי), הון פוליטי (בשם האחדות והשוויון בנטל כמובן), או שהם פועלים בחינם; מבחינת בכירי הפרוגרס המקדמים אותם בכל כוחם – התוצאה היא זהה לצורך קידום מטרת העל: פירוק זהותה היהודית של מדינת ישראל.
ג. איך מזהים אותם?
ראשית, בדרך כלל הם ידברו דווקא בשם הרגש, עד שכל מיתרי השכל יצאו מכיוון.
שנית, הם לעולם לא יציעו רעיונות מעשיים ופתרונות שאכן נבחנו במציאות ומשקפים ניסיון ושיש להם קבלות על הצלחה.
הם ידברו המון בשם 'הצדק', 'המוסר', 'התורה', 'דמעות הנשים' ועוד כותרות מפוצצות. אבל פתרון המבטא ניסיון מוכח לפתור את הסוגייה שעליה הם צועקים – אין.
אוסיף בפן האישי, כאדם שבתפקידו הצבאי במיל' עוסק המון בהתאמת הצבא להיות מקום הולם לערכים החרדיים, שדווקא כדי לקלוט את אותם המוני חרדים בעלי רוח, מסירות, תורה ואיכות אנושית, פניתי אישית לרבים מגורמי המחאה והפוליטיקה שכל עניינם לכאורה 'גיוס חרדים', ודבריי נפלו על אוזניים ערלות.
למה? תנחשו לבד.
ד. שקר 'דעת הקהל'
אחת המטרות העיקריות של אותם ארגונים ואישים היא ליצור דעה כוזבת בציבור כאילו הם מייצגים המונים, ובכך להטות את הכף הפוליטית על ידי לחץ על נבחרי הציבור.
כך התברר השבוע שאחת ממובילות קמפיין המילואימניקים נגד חוק הגיוס "לא דייקה בדבריה", בלשון מכובסת, כשטענה שרב חשוב עומד מאחוריה.
לאחר בירור עם אותו רב, בשידור חי מעל גלי האתר, התברר שלא היו הדברים מעולם.
בדומה לכך, יש גם העושים שימוש בדמויות דתיות כ'פרזנטורים' – הם רק לבושים חיצונית כדתיים, ודרכם ניתן לקדם תפיסות בעייתיות.
חפשו באתר האינטרנט של כל ארגון ליברלי – ותמיד תמצאו דמויות שייראו לכם כאלה מקהילתכם או כאלה היושבים מאחוריכם בבית הכנסת.
אבל מה דתי בהם? מה 'חרד"לי' בהם? ובעיקר, מה מייצג בהם?
זוהי כמובן זכותו של כל אדם להחזיק בכל דעה שיחפוץ, גם יהודי שיתמוך במרואן ברגותי, אבל למה להשתמש במרמה בשמות של רבנים, או בתיוג של דתי, חרד"לי או מילואימניק?
החרדים יתגייסו בקלות כשהזהות היהודית תנחה את קבלת ההחלטות בצה"ל. לא 'תרבות' הפרוגרס, לא 'מוסר' הפצ"ריה, ולא 'פסיקות' בג"ץ
ה. עלינו להישאר ממוקדים
המאבק של דורנו הוא לא על גודל הצבא, אלא על דבר אחד ויחיד – זהותה היהודית של המדינה.
החרדים יתגייסו בקלות כשהזהות היהודית תנחה את קבלת ההחלטות בצה"ל. לא 'תרבות' הפרוגרס, לא 'מוסר' הפצ"ריה, ולא 'פסיקות' בג"ץ.
לענ"ד זוהי דרך חשיבה בוגרת המחפשת פתרונות מעשיים ולא פתרונות עכשוויים חסרי היתכנות.
כל בוגר של קורס בסיסי במו"מ וניהול מחלוקות יודע זאת, כאשר באמת מחפשים פתרונות ולא ליבוי של שנאה וכאוס.
ו. כשהחרדים ינהרו לבקו"ם
גיוס חרדים באופן נכון הוא קודם כל הצלה לצה"ל, למדינת ישראל, ולהשפעת הזהות היהודית שלנו פה.
אני חושב שגיוס חרדים באופן נכון הוא גם הצלה והעצמה לנערים חרדים שפחות מוצאים את עצמם.
אבל, ופה הנקודה החשובה: בלי כובד הראש הנחוץ לגישה לסוגייה, זה פשוט לא יקרה נכון.
זה לא יַרבה זהות יהודית בצבא, וזה לא ישמור כחרדים את הנערים המתגייסים.
אך במצב הנוכחי, יש לנו עוד דרך ארוכה עד שבכירי צה"ל, היועמ"שית, בג"ץ ועוד יפנימו בצניעות את מגבלת הכוח שלהם.
לסיום, שימו לב ש'דמויות ביניים' רבות הן מאלה שצעקו בעבר מרה על הסכמי אוסלו, שבוצעו בכוח ובאבחה חדה תוך התעלמות מהמציאות, ללא סבלנות וללא שלבים מוכחים – וכעת רוצים להחיל את אותו דפוס התנהגות שנגדו הפגינו ומחו על תהליכים חברתיים פנימיים ומורכבים.
אסור שיהיו לנו עוד 'קורבנות שלום', חלילה.
בע"ה.
