---
title: נחמת תשעה באב
author: בן יעקב סבו
date: 2024-08-13
url: https://www.solelim-derech.co.il/jewish-identity/694
---

# נחמת תשעה באב

<p>זו שעה לחיזוק ׳בדק הבית׳. חיזוק הראשונות.</p>

<p>א. צום י&quot;ז בתמוז נקשר אצלנו בעיקר לנפילות ביחס לקודש.</p>
<p>עבודה לעגל ושבירת לוחות הברית, ביטול קרבן התמיד, נשרפה התורה, הובקעה העיר, הועמד צלם בהיכל. לעומתו תשעה באב נקשר יותר לנפילות ביחס <strong>להופעת נצח ישראל בארצו.</strong></p>
<p>חטא המרגלים, חורבן בתי המקדש – שהם עדיין שיא הריבונות למרות שהקורבן עצמו כבר בוטל, נלכדה ביתר ונחרשה ירושלים.</p>
<p>בהמשך ההיסטוריה גירושי ספרד, אנגליה, צרפת ופורטוגל, באותו תאריך בהפרשי מאות שנים.</p>
<p><strong>בט' באב התקבל האישור על 'הפיתרון הסופי' באירופה</strong>, ולהבדיל, גם הגירוש מגוש קטיף, שבישיבה של הרגע האחרון נדחה ביום, כדי לטשטש סמליות. כל המקרים קשורים ליכולת של נצח ישראל לאחוז בארצו.</p>
<p><strong>השאלה הגדולה כיום עוסקת בריבונות</strong>.</p>
<p>כיום אנחנו מבררים תשובות לשאלות יסוד בריבונות: 'מי אמור להחליט מהו החוק ומהו פירושו?' <strong>העם צריך לומר את דברו בגאון.</strong></p>
<p>'מי אמור להחליט איך מנצחים במלחמות?' <strong>העם צריך לומר את דברו בגאון.</strong></p>
<p>'ומי אמור להחליט לאלו מגמות יהיו נשואות פנינו?' <strong>העם צריך לומר את דברו בגאון.</strong></p>
<p>כרגע אנחנו בחוסר, הנחמה היא שפעם לא ידענו אפילו שאלו הבעיות.</p>
<p><strong>על הכף עומדת הריבונות של עם ישראל, לא פחות.</strong></p>

<blockquote><p><strong>בט' באב התקבל האישור על 'הפיתרון הסופי' באירופה</strong>, ולהבדיל, גם הגירוש מגוש קטיף, שבישיבה של הרגע האחרון נדחה ביום, כדי לטשטש סמליות. כל המקרים קשורים ליכולת של נצח ישראל לאחוז בארצו</p></blockquote>

<p>ב. <strong>מהי ירושלים?</strong> מי שלא יודע לענות על השאלה הזאת <strong>ברוממות,</strong> בסוף לא יודע לענות על שאלות פשוטות יותר כמו: מה אנחנו עושים פה? למה לנצח? איך מנצחים (או אפילו רק מתגוננים) מאויב איסלמי? <strong>כל אלו ועוד עומדים על ירושלים.</strong> האיסלאם מבין את זה.</p>
<p>בהפוך על הפוך כך גם חלקים מתוכנו שלא זכו להיפגש עם ירושלים במובנה העמוק.</p>
<p>ולכן ינסו לקדם דמויות מנוכרות לירושלים במקום מחוברות אליה.</p>
<p>לכן וינטר מאיים כל כך, ואת גבורת מאיר הר-ציון מפני האויב החליף מזמן נרטיב גבורת המשפטנים.</p>

<p>ג. <strong>עם ישראל חי!</strong> ט' באב יהיה לעתיד לבוא חג. איזה חג? של נצח ישראל, כמו שם ספרו של המהר&quot;ל על תשעה באב. זה נשמע מופרך היום, אבל עוד נשב סביב שולחן סדר תשעה באב ונספר על ההתרסקויות האינסופיות של אלו שמנסים להתנגד לנו <strong>ועל התחזקויותינו מכל ניסיון כזה.</strong></p>
<p>אנו רואים את עם ישראל בכמויות שלא נראו בעבר, גודשים את הכותל המערבי, צמים, מתפללים, מתחברים חזרה לשורש.</p>
<p><strong>מתהווה פה קונצרט שלם של גוונים שונים של המוני יהודים שכולם מחוברים למסורת שלהם, שכולם גאים בזהות שלהם, שכולם נושאים בשמחה עצומה את נצח ישראל על כתפיהם, ואז מגלים בכלל ש&quot;הארון נושא את נושאיו&quot;, ונצח ישראל הוא זה שמעניק להם כוחות על-אנושיים.</strong></p>
<p>ראוי 'לשכנע את המשוכנעים', <strong>לחזק את העם שכבוד ישראל חשוב לו,</strong> כי הקומה הבאה של עם ישראל נצרכת כמו אוויר לנשימה, וצריך לתת לקומה הזאת שפה גדולה.</p>
<p>שפה והמשגה שיודעת לעמוד איתן מול רוחות השעה הרעות המנסות להילחם בנצח ישראל, אלו שבשם השנאה ליהדות מעדיפים לקחת את הצד של שורפי התינוקות.</p>
<p>המשימה של הדור היא לא לשכנע, אלא להיבנות כדי להיות מסוגלים לעמוד איתן. באומץ, בגבורה, מתוך דעת. אין הדבר תלוי אלא בנו.</p>

<blockquote><p><strong>מסופר בשעת שריפת המקדש מצאו את כרובי הזהב מעורים זה בזה. לפעמים רגעי משבר משלבים אש של אהבה גדולה</strong></p></blockquote>

<p><strong>עכשיו זו בעיקר שעה להפנים בתוכנו איזה דבר גדול ועצום זה לבנות חורבה מחורבות ירושלים, הפנמה שתמלא אותנו כוחות של גבורה ואומץ, להמשיך את עשייתינו</strong>.</p>
<p><strong>בע&quot;ה בבניין ירושלים ננוחם, ירושלים של מטה ושל מעלה, ירושלים המחברת קודש וחול שתהיה בית לשיבת השכינה לציון.</strong></p>
<p><strong>מסופר בשעת שריפת המקדש מצאו את כרובי הזהב מעורים זה בזה. לפעמים רגעי משבר משלבים אש של אהבה גדולה.</strong></p>
<p><strong>בע&quot;ה יחד נזכה ולו במעט לסלול את הדרך העולה ירושלימה.</strong></p>