א. השבוע פורסמה הקלטה מזעזעת, שבה ראש החטיבה היהודית בשב״כ מספר שהוא מכניס יהודים למעצר לחדר שבתוכו עכברים למשך כמה ימים ללא שום ראיות.
סיפור כזה יכול להתרחש רק במשטרים אפלים ודיקטטוריים.
לאחר שהפרשייה נחשפה, אותו איש שב״כ הודיע שהוא משעה את עצמו. ללא חקירה, ללא שייעצר מיידית וללא משפט.
מסתבר שיש אנשים שהם מעל החוק. ברצונם יחליטו מתי ישליכו יהודים לתא מלא עכברים וללא ראיות וברצונם יחליטו מתי הם משעים את עצמם כשהמחדל נחשף. ממש אצילות.
ב. בכל פעם שנחשפת פרשייה חמורה ומחדל צריך לשאול ״מי שותק היום?״
אין צורך לשאול את השאלה הזו כלפי מי ששותק כל השנה ולא מתעסק בסוגיות ציבוריות, אלא כלפי מי שבוחר להתערב, להתראיין בתקשורת, לכתוב מאמרי דעה ולהגיע להפגנות.
אותו חובה לשאול ״מדוע אתה שותק היום?!״
שאלה זו היא נגזרת של קריאת המפה הציבורית והפוליטית של אותם מובילי דעת קהל, ובנוסף, של בירור עולם הערכים שלהם.
מסתבר שיש אנשים שהם מעל החוק. ברצונם יחליטו מתי ישליכו יהודים לתא מלא עכברים וללא ראיות וברצונם יחליטו מתי הם משעים את עצמם כשהמחדל נחשף. ממש אצילות
ג. הארגונים שמסבירים לנו שצריך לעשות ״פוליטיקה של הכנסת אורחים״ ולא ״פוליטיקה של הכרעות״ שותקים היום, ולא רק היום.
הם מבקרים בנחישות רק פוליטיקאים, ולא פקידים שאינם נבחרים. ההתנהלות בשיטות אפלות במחשכים אינה מזעזעת אותם. הם עבדים של סדר היום הציבורי של תקשורת השמאל וההגמוניה, ולכן רוב מוחלט של הגינויים שלהם יהיה נגד נבחרי הציבור, ולא למשל נגד השב״כ או נגד היועמ״שית, המסרבת לחשוף לציבור את יומן הפגישות שלה מעל שנה בניגוד לחוק.
אין להם בעיה עם פוליטיקה של הכרעה שנעשית על ידי אנשים חזקים מאוד בפקידות שאין מי שיבקר אותם.
ד. לצערנו, גם רבנים שחותמים על כל מיני אמנות העוסקות בסגנון, בשיח יפה ובאתיקה ושיצאו להפגין נגד הממשלה שותקים היום.
הם חושבים ששיתוף הפעולה שלהם עם ההגמוניה עושה קירוב לבבות.
אבל מי ידאג לזכויות האדם? מי יזעק את זעקת העשוקים הנעשקים תחת השב״כ בלי שום משפט?
איפה הרבנים שמדברים על ״בין אדם לחברו״ והצדדים ההומניים בתורה, מדוע הם שותקים היום?!
מדוע אינם שולחים הודעת יחסי ציבור לתקשורת כדי להגיע ולהתראיין ולומר את דעת התורה על העוול הזה? מדוע הם מופיעים בתאגיד השידור הציבור ובאולפני החדשות רק בסוגיות שבהן השמאל מהלל אותם, ולא כאשר צריך לבקר את ״הצד השני״ בחריפות?
מדוע רק הימין והממשלה מואשמים ביצירת הקרע בעם?
האם בקשת האמת והצדק הציבורי הן המדד, או שמא אינטרסים?
לא הייתי כותב זאת אילולא העוול הזועק לשמיים הזה (ולא, לא מספיקה הודעה אנמית באתר מגזרי).
ה. על התקשורת וההגמוניה אין שאלה מדוע הם שותקים היום, כי הם שותקים ומשתיקים בכל השנה על עניינים כאלה.
הם יודעים לבקר רק את נבחרי הציבור שמזיזים להם את הגבינה ופוגעים בשליטה ובכוח הפוליטי שלהם.
אדם הרואה בנבחרי הציבור את מקור כל הבעיות, יבחר שוב ושוב לבקר רק אותם.
לשיטתו, אם יחליפו את נבחרי הציבור, כל הבעיות תיפתרנה.
אנשים מסוימים חושבים ש״הקרע בעם״ הוא תוצר של נבחרי ציבור שאינם ראויים. הם אינם מבינים שיש חלקים בציבור ובמערכות הציבוריות שלא יקבלו שום קואליציה ימנית, ותמיד יהיו עסוקים בהשחרתה ובמציאת פגמים וליקויים בה – לא מתוך רצון לתקן, אלא מתוך חוסר רצון לקבל את הכרעת הרוב, הם אינם דמוקרטיים במהות.
מי ששותק היום, ומי ששותק מול כל מחדל ואף פשע של פקידים חזקים ובלתי נבחרים, מעיד על ׳מוסריותו׳ ועל הבנתו הציבורית
ו. חשוב לדעת, שהדרך היחידה לדעת על העוולות שקיימות בציבוריות הישראלית היא דרך התקשורת, והיא (ברובה) בחרה צד פוליטי מאוד מסוים.
אנשים שמקשיבים כל היום לתקשורת השמאל וקוראים את העיתונים שלהם בטוחים שרק לנבחרי הציבור יש פגמים וכשלים. כך גם אנשים ׳טהורים׳ שטוענים שהם התנזרו לגמרי מתקשורת, אבל הם ניזונים בצורה דיפוזית מדף המסרים של ההגמוניה.
הפקידים להבנתם הם תמיד ׳מקצועיים ואובייקטיביים׳. לכן הם תמיד יסבירו שבמדינה דמוקרטית כמו שלנו, הפקידים צריכים לקבל את ההחלטות ולא נבחרי הציבור האינטרסנטיים.
כשישנם פקידים שגופי התקשורת אינם מבקרים את צעדיהם, הם יכולים לעבור על החוק בידיעה שלא יעשו להם כלום. משל היו פרח מוגן.
כך הם הולכים ומסתאבים. כי כל פעם נחצה עוד גבול ועוד גבול, והכל בשם הדמוקרטיה והמקצועיות.
היועמ״שית וראש השב״כ לא צריכים כביכול לתת דין וחשבון לציבור, אין מי שיכול לפטר אותם ואין מי שיגיד להם שהם עברו על החוק.
וגם חלק מהרבנים שותקים, לדעתם צריך עין טובה על הפקידים וביקורת מתמדת על נבחרי הציבור.
ז. ראש השב״כ רונן בר נוהג להיפגש עם רבנים מסוימים בציונות הדתית ולשטוח בפניהם את כל הדברים החשובים שהארגון עושה.
את מעללי החטיבה היהודית הוא כמובן לא יספר להם.
וחלקם מסתנוורים. מי לא ישתאה לשמע פועלו של הארגון הזה?
אבל הוא לא מספר להם על התא עם העכברים, ולא אומר להם למה הוא לא העיר את ראש הממשלה בליל שמחת תורה; ואחרי מפגש איתו הם מהללים את השב״כ ללא שום סינון ואיזון.
כלל ברזל- אל תתנו לדרגות לסנוור לכם את הראייה וחוש הביקורת. במיוחד לא אחרי טבח שמחת תורה.
ח. כך זה היה במשך שנים עם רמטכ״לים. וכך קיבלנו צבא שמתקבע בקונספציות הרסניות, שלא מצליח להתמודד עם ארגון קטן כמו החמאס.
מי ששותק היום, ומי ששותק מול כל מחדל ואף פשע של פקידים חזקים ובלתי נבחרים, מעיד על ׳מוסריותו׳ ועל הבנתו הציבורית.
הוא מעיד על כמיהה חסרת גבול להשתייך לאליטה, ולכן אינו מסוגל לבקר אותה ואת מחדליה.
ט. בע״ה לקראת חג החירות נזכה להשתחרר מהעבדות המנטלית, הסוציולוגית והציבורית מול ההגמוניה הנאורה בעיני עצמה, ונזכה לשקיפות אמיתית גם של מעשיהם והתנהלותם של הפקידים השולטים בחיינו.
עד אז נתפלל שהמחיר לא יהיה גבוה מדי.
