למה אדם מתנתק מקבוצת ההשתייכות שלו?

זהו המשך למאמר הקודם:

ברוך הבא למועדון – כך עובד מפעל טיפולי ההמרה לקבוצת ההשתייכות

אחרי שהבנו שקבוצת ההשתייכות של האדם היא החממה הרעיונית שבה הוא חי, ושהיא המעצבת את נורמות ההתנהגות וקטגוריות החשיבה שלו, נשאלת השאלה: "למה שאדם יעזוב את קבוצת ההשתייכות שלו"? המשפחה, החברים הקרובים והמכרים בקהילה הם ה'גירסא דינקותא'; מה גורם לאדם להתנשא מעליהם ולעבור לקבוצה אחרת שתעצב נורמות שונות עבורו?

1. מעבר מקבוצת השתייכות אחת לאחרת כולל שינוי בזהות החברתית, התרבותית והערכית. מדובר בתהליך הפסיכולוגי/סוציולוגי העמוק ביותר.

תהליך זה הוא הדרגתי ולא פתאומי. יש לו מספר גורמים:

הציונות הדתית, החפצה מאוד לחוש חלק מ'כלל ישראל', מתחילה בהדרגה לעזוב את קבוצת ההשתייכות בתוכה גדלו אנשיה, ולעבור לקבוצה אחרת, ציונות דתית 'ליברלית ומכילה'

הגורם הפשוט הוא שינוי הסביבה הגאוגרפית או החברתית. אדם עוזב את הבית והשכונה, מתגייס לצבא, משתלב בסביבת לימודים או עבודה. האינטרקציה עם קבוצת אנשים אחרת עשויה לגרום לאדם לשנות את דעותיו ולהשפיע על עולם ערכיו.

אנשי תרבות ומעצבי תודעה, המבינים את כוחם של מוסדות בעיצוב עולם הערכים, הפכו את הצבא ל'כור היתוך של החברה הישראלית' ואת האקדמיה הפכו לכנסיה דתית של דעות פרוגרסיביות, תוך אמירה לפיה כל אדם החפץ במקצוע זקוק לעבור ב'כנסיה'. ודאי שיש מקצועות שחייבים אליהם תואר כמו רפואה, טיפול בטראומה ועוד, אך לא כולם.

עם השנים, התואר הראשון הפך לכרטיס כניסה לחיים הטובים והיוקרתיים, חרף העובדה שהאקדמיה לא מקנה לאדם כשרונות טובים יותר. מדובר בתו תקן ערכי, סטטוס חברתי, ובעיקר כר פורה לעיצוב קבוצת השתייכות.

2. חוסר סיפוק במסגרת הקבוצה הקודמת

קורה שאדם לא מרגיש חלק מהקבוצת ההשתייכות הקודמת שלו. אך לעיתים מדובר בתהליך הפנמה הדרגתי, במסגרתו נוצרת אצל אדם תחושה שקבוצת ההשתייכות הקודמת שלו היא נחותה.

לדוגמא, במשך שנים התקשורת והאקדמיה גרמו לציבור הדתי לאומי לחוש שהוא לאומני ופשיסט. שהגרעינים התורניים מנסים להשתלט על עיירות הפיתוח מתוך התנשאות, שהלוחמים הדתיים הם "אוכלי מוות" ומעוניינים בהדתה.

זוהי כמובן רשימה חלקית. וכך הציונות הדתית, החפצה מאוד לחוש חלק מ'כלל ישראל', מתחילה בהדרגה לעזוב את קבוצת ההשתייכות בתוכה גדלו אנשיה, ולעבור לקבוצה אחרת, ציונות דתית 'ליברלית ומכילה'. כך קמים ארגונים של 'יהדות קשובה' ו'נאמני תורה ועבודה', 'קולך', ועוד. ארגונים דתיים עם תו תקן של השמאל: קבוצת השתייכות חדשה, עם מוסדות וארגונים, שמרגישה שהיא חלק מכלל ישראל (השמאל – 'כלל ישראל').

3. שינוי קבוצת ההשתייכות לא מתבצע בבת אחת, אלא בצורה אבולוציונית. כידוע בפרשת בראשית, הנחש לא היה יכול לפתות את אדם בצורה ישירה; הוא היה זקוק לגורם מתווך – האשה. השמאל לא יכול להעביר את הדתיים לקבוצת ההשתייכות שלו לנוכח זרותו, ולכן הוא זקוק לגורם מתווך, למשל בנט או מתן כהנא. אנשים עם כיפה סרוגה, שהיו שייכים סוציולוגית לציונות הדתית, אך קבוצת ההתייחסות שלהם היא האליטה של חיל האוויר או תקשורת השמאל.

אגב, גם בתיאוריית האבולוציה של דארווין ישנם "מאובני מעבר", שהם בעצם שלבי הביניים האבולוציוניים המקשרים בין קבוצות שונות של צורות-התפתחות.

גם אבולוציה של קבוצות השתייכות נעשית כאמור בהדרגה, דרך קבוצות מעבר-ביניים.

סביבנו מצויים גיבורים גדולים בעלי יכולת השפעה שעמדו תחת מכבש הלחצים החברתי ויכלו לו. ראוי להעלותם על נס, להוקיר אותם וללמוד מהם. הגיבורים האלו יהיו קבוצת ההשתייכות שלנו

4. הנאורים מול החשוכים

כדי להעביר אדם מקבוצת השתייכות אחת לאחרת, על קבוצת הביניים להסביר למה הקבוצה הקודמת היא קיצונית וחשוכה, ומדוע הקבוצה החדשה, לעומתה, היא נאורה ומתקדמת. למשל, להסביר מדוע נשים דתיות השומרות על צניעות והפרדה הן קיצוניות ופרימיטיביות, ואילו נשים דתיות המתגייסות ליחידה קרבית משתייכות לזרם החדש, האמיץ והעדכני. כך גם דתיים, המתנגדים לשירות משותף או לישיבה עם מפלגות שמאל רדיקלי, הם אנשים קיצוניים שעדיין לא 'עדכנו גרסה', או שלא אכפת להם מכלל ישראל (זכרו – 'כלל ישראל' בשיח הדתי הליברלי זה תמיד השמאל).

הדתיים הרוצים בשותפות עם החרדים – לא אכפת להם מכלל ישראל (מיליון חרדים הם כמובן לא 'כלל ישראל'). וכך לאט לאט תוך התקפה מתמשכת על קבוצת ההשתייכות, אנשים מאבדים את ההזדהות עם קבוצת ההשתייכות הקודמת, ועוברים לקבוצת ההשתייכות החדשה, שם מובטחים להם יוקרה, ובעיקר תחושת 'נאורות וצדק'; בניגוד לקבוצה הקודמת, בה חוו תחושת נחיתות.

5. הציונות הדתית היא קבוצה שנמצאת בסיכון לשינוי קבוצת ההשתייכות, בגלל הימצאותה בעמדות מפתח ובשל חוסר הביקורתיות שלה כלפי רעיונות שבאים בשם 'אחדות' ו'כלל ישראל' (השמאל).

עם זאת קדמו לה כמה קבוצות השתייכות עליהן ניסו להפעיל טיפולי המרה – עדות המזרח והעלייה מתימן. כידוע, עם קום המדינה הדירה מפלגת מפא"י את העדות היקרות האלו, המחוברות למסורת ישראל, מעמדות השפעה ומפתח. לשם כך הם הועברו למקומות מגורים שם עברו אינדוקטרינציה (חינוך מחדש לדעות הפוליטיות 'הנכונות'), קבלו פנקס אדום המקנה להן 'השתייכות'; אנשי העדה נדרשו ונאלצו לשנות שמות משפחה (שינוי השתייכות), פיאותיהם נגזזו והם אולצו לעבור סדרות חינוך במקומות שונים אצל מחלקת התרבות של מפא"י. כור ההיתוך הפך להיות מחיקת מסורת ישראל ויצירת 'הישראלי החדש'.

6. חז"ל מסבירים איך מיליוני יהודים השתעבדו למצרים ולא מרדו. "וירעו אותנו המצרים" – עשו אותנו רעים. ברגע שאתה מרגיש שאתה 'רע', אתה לא יכול למרוד באדונך ובמשעבד שלך, גם אם אתה הרוב, משום שאתה נעדר תחושת צדק. יתירה מזאת: אתה מרגיש שאתה זקוק לאדון ה'טוב', כמו הנוצרי המיוסר המרגיש כל הזמן טמא ולכן הוא צריך להתחבר ליש"ו המושיע. מגזר שכל הזמן מרגיש שהוא מותקף – אולי מבחינה סוציולוגית והשתייכות הוא שייך לציונות הדתית, אבל פסיכולוגית, קבוצת ההשתייכות שלו הם הגורמים המתקיפים אותו והוא מרגיש צורך עמוק לרצות אותם, שיתנו לו אישור ותו תקן מוסרי.

לפעמים הוא יצטרף להתקפות נגד דתיים, כמו הילד החלש בכיתה המצטרף לביריון כדי להרגיש חלק ממועדון המקובלים.

7. הדרך המרכזית לצאת לחירות מהשיעבוד היא להבין את שיטת השליטה של המשעבד והמניפולציות הפסיכולוגיות שהוא מפעיל.

סביבנו מצויים גיבורים גדולים בעלי יכולת השפעה שעמדו תחת מכבש הלחצים החברתי ויכלו לו. ראוי להעלותם על נס, להוקיר אותם וללמוד מהם. הגיבורים האלו יהיו קבוצת ההשתייכות שלנו.