לראות הכל, אך לבחור במה להתמקד

אני לא תמים.
הקבוצה הזו במקור נפתחה הרי כדי לפקוח עיניים למציאות מורכבת, פעמים רבות סמויה מן העין.
כשתיגמר המלחמה אני מניח שנחזור לכך. לא יודע, קטונתי.
במקביל להדגשת הצורך במיקוד בכל מה שמלחמה דורשת מאיתנו, יש קמפיין ארסי באולפנים ובחדרי יח״צ של מומחים, גאונים בגניבת דעת למיניהם, לנצל את הרגעים המכוננים הללו למיניפולציה כדי להגיע למטרת העל של השמאל: להיפטר מרוה״מ נתניהו ולקעקע את המחנה הלאומי.
תוך כדי מלחמה שלא היתה כמותה מאז הקמת המדינה הם זורעים פירוד, נוטפים שנאה ומשתמשים בכאב הלאומי כקרדום לחפור בו.
בושה !
יש לכך דוגמאות רבות, אביא רק דוגמא קטנה:
בידקו מי עומד מאחורי קמפיין משפחות החטופים שאיני רוצה אפילו להזכיר את שמו בעת הזו.
לימדו על פועלו מהעת האחרונה, וגם לפני כן. הבן אדם ארסי באופן שלא ייאמן.
ביום חמישי שמעתי ברדיו את אחד מראשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, אחד שהילך אימים על הציבור על מה שיקרה פה אם רק תעבור הרפורמה.
והוא במתק שפתיים, בשיח שמדגיש אחדות ביקש רק מעם ישראל לבוא לחבק את משפחות החטופים.
״התחייבתי להביא לכאן מליון ישראלים״ כך אמר.
״בוא איתי״ הפציר במראיין שהינו מהצד הפוליטי הנגדי.
״יש סדרנים, אף אחד לא יצעק ולא יגיד לך שום דבר רק בואו לחבק את המשפחות, מכאן יצמח הריפוי של החברה הישראלית״.
לכאורה, נפלא.
מה יש לומר ? הכל מתקתק מחבק ומריח ריח של חשבון נפש וסולידריות לאומית.
ואז נפל לי האסימון !
היכן ממוקם אוהל המשפחות הזה ? היכן ׳הלוקיישן׳ מה שנקרא ? הרי לכל פרט יש חשיבות, שום דבר לא מקרי בקמפיין.
לא פחות ולא יותר מרחוב קפלן..
כלומר, הנה מצאנו נקודה שתכשיר ותיתן לגיטימציה לכל הפעולות שנעשו במקום הזה בעבר ולכל מה שייעשה שם בעתיד.
״המקום גורם״, נהוג לומר, ותמיד המארח קובע את כללי השיח וההתנהלות. הוא לעולם לא יאפשר לך לכבוש אותו בביתו. דמיינו שהכומר מאפשר לכם לעשות כל מה שאתם רוצים כמעט, אבל בכנסייה..
תודו שזה גאוני.
מי שחושב שאני מגזים שידבר עם צביקה מור שבנו בין החטופים שמעיד על הניסיונות לפלג ולדחוק את מי שמשמיע קול אחר, אחראי יותר ביחס לחטופים.
או התנדבות לסיוע עם חולצות של ״אחים לנשק״ או לשלוח מנות מזון עם מדבקות של ״תתנגדו״ וכו ובכך לנרמל את פעולתם.
מישהו ראה מתנדבים עם חולצה של ״כך״ ? או חולצה של מפלגה מהימין כזו או אחרת ?
הרי אתה מתנדב לא ממקום מגזרי אלא מהיותך לאומי. מהבסיס הכי רחב של האומה.
סלחו לי זה בזוי ונמוך ומכוער.
אז אני מודע ומכיר את כל זה ויכול להוסיף כהנה וכהנה על הדברים.
אבל אני בוחר בעת הזאת להדגיש דברים אחרים, דברים שיסייעו למאמץ המלחמתי הלאומי להצליח.
זו לא נאיביות, זו בחירה מודעת לגמרי מתוך הבנת גודל השעה.
לכן כדאי להכיר את הדברים אבל לבחור היטב במה להתמקד.
עם ישראל וההיסטוריה עוד תבוא חשבון עם כל מי שבחר אחרת בעת הזאת.
וסוף הטוב לנצח !