מציאות חלופית

במסיבת עיתונאים קצרה לאחר הטבח בשמחת תורה אמר רוה״מ את הדברים הבאים:
״מדינת ישראל מתייחסת ל 240 חטופיה, כאל 240 הרוגים(!).
ומשכך, אין שום מגבלות עלינו בהפעלת אגרוף המחץ האדיר שלנו.
אנו נמחץ את האויב הנאצי עד שיוכרע ומעשינו יהדהדו לדורות ולא נאומים חוצבי להבות.
אני פונה מפה לידידתנו ארה״ב, ואומר מפורשות: don’t.
נילחם במקלות וגרזנים אם נידרש לכך.
מעתה השכל והמבט האחראי לדורות יגברו, ולא רגשות לא יציבים. בכך ניבחן ! אזרחי ישראל, הקשיחו ליבכם וננצח״
דבריו של רוה״מ התקבלו בהערכה, בטבעיות ובהסכמה רחבה בממשלה ובציבור.
ניכר היה,שמערכת החינוך הישראלית
קוצרת כעת את פירותיה.
שנים של חינוך לראיית הכלל וטובת האומה חילחלו היטב.
בבתי הספר עסקו במיזמים שונים ומגוונים שהבליטו את הצורך בלחימה קשוחה ואגרסיבית ללא שום התייחסות ל״בלתי מעורבים״.
במות וכנסים באקדמיה עסקו בתקדימים היסטוריים לדבריו של רוה״מ והצדיקו לחלוטין את החלטת הממשלה.
רבנים ואנשי רוח חתמו על עצומות תמיכה שעסקו באתיקה מוסרית נכונה בשעת מלחמה כשיש חטופים.
כל הממסד הבטחוני, צהל, שב״כ ומוסד, הסכים פה אחד ודרש פעולה אגרסיבית ללא הגבלה עקב חטופים.
ראש אמ״ן הבהיר שהדבר היחיד שיכול לגרום לאויב להכנע הוא התעלמות מהחטופים ולא משבר האקלים.
זו היתה שעתה היפה של התקשורת הישראלית שגילתה אחריות לאומית מרשימה.
״תקשורת מגוייסת״ היו כאלו שלעגו, אך כלי התקשורת המשיכו לראות את טובת האומה כולה.
מכוני המחקר השונים הוציאו ניירות עמדה שתמכו בצורך החיוני להתעלמות מסיפור החטופים ולראות את המטרה הכללית מול העיניים.
תערוכות, מיצגים, פסטיבלים ועוד שורה ארוכה של אירועי תרבות הביעו את ראיית הכלל על פני הפרט והתגברות השכל היציב על עולם הרגש הרעוע.
ארה״ב גינתה ודרשה מדיניות אחרת, רבבות של אנשי רוח ואקדמיה התארגנו במהירות והפגינו יחד עם מאות אלפי אזרחים נגד שגרירות ארה״ב בישראל.
הפקידות, בעיקר הכלכלית, במשרד האוצר פעלה ללא לאות לשחרר כספים ובעיקר חסמים בירוקרטיים למען המאמץ הכללי.
אנשי היח״צ והאסטרטגיה הובילו בתחכום שיח אדיש מצד משפחות החטופים כלפי בני משפחותיהם.
צעדה למען השבת כבוד האומה יצאה לדרך בסבב עשירי מת״א לירושלים תחת הסלוגן ״מפרטיות לכלליות״.
״רק אל תשתמשו במילה ״עכשיו״ דרשו מהמשפחות, זה רק יזיק ויעלה את המחיר״.
לאחר 30 ימי לחימה נפתחו מהדורות החדשות במילים הבאות:
מנהיג חמאס מוסר את הדברים הבאים:
״היהודים הם כינים וחיידקים, מפיצי מגפות דוחים שיש להיפטר מהם מיד. אנו משליכים אותם מאיתנו, על מנת שלא נידבק מהם״.
לאחר שהצלב האדום אסף את כל חטופינו שהתקבלו בשמחה אדירה, המשיך צה״ל לפרק לחמאס את הצורה.
יחיא סינואר יצא ממחבואו עם דגל לבן וידיים מורמות המסמנות V תוך שהוא צועק ׳אללא הוא אכבר׳.