בעקבות הדברים מאמש.
מי שעוקב פה בקבוצה הזאת מספיק זמן, יודע, שעולים פה בערך שני נושאים מרכזיים.
הראשון הוא, תפיסת העולם הפוסטמודרנית וביטוייה במציאות- הפרוגרס.
והשני הוא שיטות הפעולה להחדרתם.
לאור זאת נושא מרכזי העולה בצורות שונות שוב ושוב הוא השארת נבחרי הציבור חלולים מכל סמכות.
על כך, בין היתר הובערה המדינה באש ממשית במחאה האלימה נגד הרפורמה המשפטית.
פעמים רבות הובאו פה דבריה של עו״ד דינה זילבר כמייצגים תפיסה עקרונית רווחת ולא רק אישית שלה, להעתיק את מרכז הכובד מנבחרי הציבור לפקידות.
במציאות המטורללת הזאת, נבחרי הציבור מימין, אפילו אם יהיו ״בעייתיים״ ומרגיזים, הם הפיתרון, לא הבעיה.
את נבחרי הציבור תמיד אפשר להחליף.
רק הפקידות הפכה להיות ״מסמר בלי ראש״. לך תוציא מסמר כזה..
כל הפקידות רואה את חברי הממשלה ובמיוחד רוה״מ כעבריינים וגנבים. הם מודרים מהחלטות, מוצגים להם פתרונות לא מגוונים מה״מומחים הניטרליים״ ועליהם, כלומר על הפקידות, לשמור על האזרחים מפניהם. מכאן הגיע המושג המכובס: ״שומרי הסף״.
(אלא אם כן, אתה נבחר ציבור משמאל שרוצה לבצר את עליונותם של הפקידים ואז תקבל מבצע של 1+1 מעטפת מאתרגת בחינם. לך ולבני משפחתך היקרים..).
במציאות הזאת, להוציא לפועל מדיניות ציבורית לאומית אפילו הכי רזה, הופכת למשימה בלתי אפשרית כמעט.
זה כל סיפור חיינו פה.
אתה צריך להיות וירטואוז, ממש לוליין פוליטי, מתוחכם, לעיתים אכזר, להכיר את גורמי הכוח ואת האינטרסים שלהם ולהיות מצוי בעולמות שלאזרח הפשוט אין שום קצה של הבנה בהם, כלום.
ולענייננו, לנצח ולהכריע את המלחמה הזאת דרושים מאמצים אדירים. מאמצים כמעט מעבר להרי החושך. גם במונח המצומצם של ניצחון.
לא מספיקה רק הרוח הגדולה והמרגשת של העם ולוחמיו.
דרוש לשמר קבינט ״מעצבן״, לפקח על צמרת צה״ל שאוחזת בתפיסות בעייתיות, לדחות דיונים על ״היום שאחרי״, להתמודד עם תקשורת נוראית, לשלם מיסים מרגיזים של ״סיוע הומניטארי״, ״לשלם מס״ לשרים וחכי״ם סוררים, להזרים חמצן למחבלים כדי לקבל חימוש הכרחי מארה״ב, להתנהל בזירת מוקשים בינ״ל ולתמרן כשרונן צור ומטה החטופים ברקע ועוד.
במצב הזה, דרוש סיוע.
דרושה דחיפה אחראית, ולא משיכה אגרסיבית. איפה עובר הגבול ? לא יודע. העיקר לקחת זאת בחשבון.
אנחנו לא ילדים, לעיתים טוב כמובן גם להשתמש במנופים ובהפעלת לחצים, אך חשוב שהמוקד יהיה בסיוע ולא באיומים. בעידוד ובהמרצה ולא בחבטה והשלכת רפש ובוז. או במשיכה חזקה מדי.
אלו דיני נפשות ממש.
ובעיקר, אנחנו מתקדמים !
שמחים בכל צעד וצעד וכבר נמצאים במקום אחר.
ואפילו אם חס ושלום תיעצר המלחמה היום, התקדמנו. אסור לזלזל בכך.
זזנו, החלודה הולכת ומוסרת ב״ה. ולכן כל צעד ראוי שייעשה באחריות.
ואולי יותר מתמיד דרושה היום תפילה גדולה:
״וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ,וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ״.
בשורות טובות.
