החברה החרדית
המהפך הטקטוני: הגבורה הרוחנית ותודעת הרוב של הדור האמוני
כשמיעוט תרבותי מחזיק בהגה של רוב — רק שאלת הזמן היא עד שהרוב יחזיר את ידיו למושכות
הברית היהודית: תפקידו של הציבור החרדי
האחדות הלאומית לא תבוא מתיקון האחר, אלא מחיבור החוזקות של כל ציבור יחד
ה-DNA של עם ישראל: כשהר סיני פוגש את המציאות הישראלית
כשעם שב אל עצמו מבפנים, שום קמפיין חיצוני לא יוכל לעצור אותו
מבט מהשטח: החרדים צמאים להתגייס – לצבא יהודי
כשמפסיקים לראות בשונה איום, מגלים בו לפעמים את הכוח שחיפשנו כל הזמן
הקרב על דמותה של המדינה — מעֵבר לחוק הגיוס
להיות צודק זה קל — להיות חכם זה מה שמכריע
אשליית השמאל הדתי: טקטיקת קירור האמבטיה ופירוק ה'ברית היהודית'
כשמי שמצהיר על שייכות למחנה מסוים פותח כל משפט ב'כן, אבל' — הוא כבר אינו שייך לו. הניסיון לרצות את כולם אינו סימן לבגרות מוסרית, אלא לאובדן עמוד השדרה
מעבר לחוק הגיוס: כשהשיח הציבורי מאבד צלם אנוש
כשדמוניזציה של קבוצה שלמה הופכת למותר, השנאה מוצאת לה לגיטימציה
הברית היהודית: חיבורים ואחדות בדרך להנהגה
מתחת לרעש של המגזרים – נבנית בשקט הברית היהודית. לא עוד שבטים נפרדים, אלא עם אחד שמתחיל להבין את כוחו
על מותו של יוסף אייזנטל ז"ל
מוות כזה איננו רק טרגדיה פרטית — הוא כתב אישום מוסרי שמאלץ אומה שלמה להביט במראה
הזקן, הספינה והסערה
כיצד הולכות יחד, שלובות זרוע, בליל סיסמאות על 'ברית משרתים', 'טוב משותף' בצד שנאה מזעזעת כלפי החברה החרדית? ומדוע זהו הנושא המרכזי לעסוק בו בימים אלו?
נעים מאד – החרדים
התקופה האחרונה מאופיינת במתח חברתי ופוליטי רב סביב מה שמכונה 'הסוגיה החרדית'. השיח עמוס לעייפה מרוב אמוציות החוסמות את השכל מלנהל מחלוקת ראויה ועניינית, אבל נראה שבלי להבין את ההיגיון הפנימי של ה'ראש' החרדי, נישאר ברובד שטחי מאוד ומנוכר
למה אדם מתנתק מקבוצת ההשתייכות שלו?
הרגע שבו אדם מתחיל להרגיש זר בביתו — הוא הרגע שבו זהותו כבר נכתבת מחדש
ברית עולם וקואליציית אוחזי עיניים
בימים שבהם האמוציות גואשות והוויכוחים מאבדים פרופורציות, האומץ האמיתי הוא לעצור, להביט עמוק ולשאול – מה באמת נכון, ולא רק מה מרגיש נכון
התמונה הרחבה
בסערת המחלוקת, כשההקשר נעלם והשנאה גוברת, הגיע הזמן לעצור ולשאול: האם אנו מנהלים דיאלוג או משפט שדה תקשורתי שקורע את עם ישראל?
מערכת החינוך?
השבוע החלו הלימודים בשעה טובה במערכת החינוך. לצד החגיגיות ותחושת ההתחדשות ישנו גם טעם חמצמץ. מהו בדיוק? מהיכן הוא מגיע? ומדוע יש מקום גדול לאופטימיות?
שימו לב אל הנשמה
היום אנו מציינים יום מיוחד מאוד בשנה: א׳ באלול. יום זה אמנם לא נמצא בסדר היום התקשורתי החיצוני, אבל הוא נמצא ונוכח מאוד בסדר היום הלאומי, ובעיקר – הרוחני.
תגובה למאמר "על מסע המושבות, אחדות וסילוף הגות"
דברים מעוררי מחשבה של כותבת, קיבוצניקית חילונית בעברה, שמלחמת לבנון הראשונה מהווה סיפור מסגרת להמשך חייה. זווית מבטה וכתיבתה הייחודית יכולות ללמד אותנו לא מעט
מקימי חטיבת החשמונאים
שבוע טוב! כמו בכל מוצאי שבת, נלך בדרכו של אליהו הנביא ונעסוק בזכויותיהם של ישראל
גם החרדים הם יהודים
בלב סערת הקרב על זהותה של מדינת ישראל, צפה מחדש השאלה: מי באמת נחשב לחלק מהעם?
יחסנו לציבור החרדי
מבט מפוכח על שותפות, ציונות וזהות אחת – בלי פוליטקלי קורקט
לומדי התורה ומלמדיה
שבוע טוב, כמו בכל מוצאי שבת נלך בדרכו של אליהו הנביא זכור לטוב, שהיה עוסק בזכויותיהם של ישראל.
חרדים לנצח ישראל
האם המשבר במדינתנו מול תרבות הפרוגרס והדיפ-סטייט זה עניין תשתיתי, או שזה רק עניין טכני שאפשר לפתור באיזה חוק חדש, קואליציה שונה או 'יוזמה מאחדת'?
העתיד של עם ישראל
סיר הלחץ שקמפיינים שונים מנסים ללבות סביב המתח בין המלחמה המאתגרת שאנו בעיצומה לבין האופי והתרבות החרדיים – קורא לנו לבירור יותר מעמיק. מדוע החרדים חושבים ומתנהלים באופן כל כך שונה מאיתנו? ואיך נכון לנו לפעול בנידון?
רעיון חדש ומהפכני לתיקון הדמוקרטיה
האם יש דרך לשמור על הדמורטיה בישראל?
לא נמצאו מאמרים.
התראות על מאמרים חדשים
הירשמו להתראות על מאמרים חדשים, ותהיו מעודכנים לפני כולם!
החוברת השבועית
בכל שבוע אנחנו מכינים חוברת להדפסה לפני שבת — עם מיטב המאמרים של השבוע.
להורדת החוברת האחרונהלקבלת החוברת למייל בכל שבוע:
בלחיצה על "הרשמה" אני מאשר/ת קבלת עדכונים מסוללים דרך. ניתן להסיר בכל עת דרך קישור ההסרה בדיוורים. מדיניות פרטיות