את הדברים המרגשים הבאים נשאה השבוע נאוה לישה באזכרת בנה, דביר הי״ד.
רגע לפני שבת בראשית, קחו לכם מספר דקות וקראו. הדברים הללו מקבלים משנה תוקף לקראת שנה חדשה.
(ההדגשות שלנו)
—————
דבירוש
אהוב שלי.
שלוש שנים חלפו
והמקום הזה, כמו הרגע שבו
עצר מלכת.
המון גיבורים שגופם נטמן כאן
ורוחם ממלאת את הארץ
ונשמתם אי שם, אי כאן, בין כסא הכבוד ובינינו.
ואתה ביניהם, מלא אהבה
מחייך את החיוך הזה..
נכון, אתה כבר יודע הרבה יותר מאיתנו.
על הראשית והתכלית, רואה את הסיפור הרחב שאנחנו צועדים לפרטי פרטי פרטים.
מנסים, מסתבכים, אבל מתמידים בדרך.
כי גם אנחנו מחזיקים בו בסיפור הגדול שלנו - עם שהולך ונגאל מהיאוש, מהפירוד, מהבלבול, מהאשליות, מהקטנות,
והולך ונאחז זה בזה,
בנשמתו, בתורה,
בארץ, לא רק בארצנו הקטנטונת, גם זו הגדולה, המובטחת,
באהבת ה', ביראתו,
בהכרה בטובותיו ובניסיו שבכל יום
ובאלו המתרגשים עלינו קבל עולם
בזכות ובמחויבות לפעול, לקחת חלק.
ברצון ובתשוקה להתמסר אליו.
ימים גדולים ואין קוטן בגודל
ימים גדולים
ואין קוטן בגודל (כך לימדני אפרים טשנדי הי"ו בשם הראי"ה קוק זצ''ל).
ימים שכמעט בכל אחד מהם נכתבת עוד שורה, עוד פרק בדברי ימי עמנו.
המחדש את קומתו, את פניו.
התנערי מעפר קומי
לבשי בגדי תפארתך עמי.
לימדנו רבי נחמן מברסלב לעשות מהתורות תפילות (שיחות הר"ן קמ"ה).
ואני למדתי בשלוש השנים הללו
להפוך את התפילות לתורות.
מלך עוזר ומושיע ומגן? – הוא מתגלה דרכנו, דרך חיילינו, אנשי כוחות הביטחון, ולפעמים דרך כמה אנשים שנקלעו לטיסה מדובאי.
מתיר אסורים? – הוא מתגלה דרכנו, דרך ראש הממשלה והשרים, גבורת החיילים והשליחים מבית ומחוץ, שבהושענא רבא שעבר זיכו את כולנו לראות את הבלתי ייאמן קורה לנגד עינינו.
והוא מתגלה גם דרך כל אחד מאיתנו שמחליט לחלץ עצמו ולצאת לחירות מכבלים בלתי נראים, אך עבותים וכבדים: כבלי תודעה, כבלי הרגלים, מסכים, ייאוש וחידלון.
מחייה מתים? – הוא מקיים דרכנו, כשבבחירותינו ובמעשינו אנו הופכים מחסרי זכות קיום לחיים וקיימים לנצח.
אתה קדוש ושמך קדוש? מה יש עוד לומר בחלקות הקדושים הללו?
אתה חונן לאדם דעת? – הוא מתגלה דרכנו, כשאנו לומדים, מלמדים, ומנסים לכוון לרצונו.
רפאנו? – הוא מתגלה דרך הרופאים, האחיות, (שנזכה במהרה שיהיו כולם בני ברית) ובבחירה שלנו לחיות חיי בריאות ושמחה.
השיבה שופטינו? – הוא מתגלה דרכנו, כשאנו בוחרים אנשים ראויים להנהיג את העם המופלא שלנו.
אתה יודע דבירוש
יש רגעים שנדמה שעבר זמן רב כל כך,
ויש רגעים שבהם נראה כאילו לא עבר רגע.
ההיסטוריה נכתבת במעשיך, במעשינו.
כשיד ה' פועלת דרכנו
וכשמתחברים לסיפור הגדול
הזמן הוא רק הזדמנות חד-פעמית לקחת חלק.
היום
לפני שלוש שנים
משהו נולד ביום הזה, דבירוש
ואני למדתי בשלוש השנים הללו להפוך את התפילות לתורות
משהו יצא לאור,
כולנו הרגשנו
אבל כמו תינוק
רב הנסתר על הגלוי
ואנחנו הולכים ומגלים
גל עיני.
וביום הזה שבו נחלצת לקרב ועלית
בדמייך חיי
בעצם היום הזה
השמיני קודש קדשים
יצאת והשארת לנו שביל לצאת בעקבותיך.
מה יש בשביל הזה? מה כתוב על השלטים?
״אמור מעט ועשה הרבה״.
״תמים תהיה עם ה' אלקיך״
״והצנע לכת עם אלקיך״
״אמת מארץ תצמח״
״צדק צדק תרדוף״
״ועשית הישר והטוב״
״במקום שאין אנשים השתדל להיות איש״
״את ה' אלקיך תירא״
״כבד את אביך ואת אמך״
״ואהבת לרעך כמוך״
״ואהבת את ה' אלקיך״
״בכל נפשך..״
הגעגוע אליך אינו ריק. הוא לב שעולה על גדותיו מרוב אהבה, ורצון ותשוקה שדוחפים אותנו מבפנים לגדול,
בענווה
ולקחת חלק.
