במשך שנתיים הובילה רעות בן חיים מנתיבות את המחאה נגד הכנסת סיוע לעזה – ולמעשה לחמאס – בזמן המלחמה, ואת חסימת משאיות האספקה, במסגרת ארגון 'צו 9' שהקימה.
נשים בצד את הדיון בשאלה אם הסיוע ההומניטרי היה מחיר דיפלומטי הכרחי עבורנו. לא כל אזרח חייב לעשות את החשבונות הדיפלומטיים, ועצם הנורמה הזו, שהמערב קובע חובה לספק סיוע לאויב – היא חרפה מוסרית וראוי למחות עליה.
הימין אינו מתורגל מספיק במחאות אזרחיות. הטמפרמנט שלו רגוע יותר משל השמאל, הוא משקיע משאבים רבים יותר במעגלים הקרובים של משפחה וקהילה, והוא לא מבין מספיק שהשפעה על המדינה לא מייצרים רק בקלפי אלא גם במיזמים אזרחיים רבים ומגוונים.
עצם הנורמה הזו, שהמערב קובע חובה לספק סיוע לאויב – היא חרפה מוסרית וראוי למחות עליה
בנוסף, מחאה אזרחית כרוכה גם בסיכון, בייחוד למגיעים מהימין. מערכת אכיפת החוק תמיד נזכרת ש"ייקוב הדין את ההר" דווקא במחאות ימין, ואילו במחאות שמאל "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי"...
על עצם האפליה המכוערת הזו מצד מערכת אכיפת החוק ראוי לצאת למחאה אזרחית.
ככל שהימין יהיה מעורב יותר במיזמים אזרחיים, ישקיע יותר מזמנו וממרצו בהשמעת קול ציבורי ובהשגת יעדים ראויים, תקצר הדרך לשינוי.
על רעות בן חיים הופעלו סנקציות כלכליות על ידי ממשל ביידן, וכעת החליטה הפרקליטות להעמידה לדין על חסימת המשאיות. אכיפה בררנית על סטרואידים.
ככל שהימין יהיה מעורב יותר במיזמים אזרחיים, ישקיע יותר מזמנו וממרצו בהשמעת קול ציבורי ובהשגת יעדים ראויים, תקצר הדרך לשינוי
ראוי לתגמל ציבורית את מסירותה של רעות, ולסייע לה לממן את כל הוצאות המשפט על המחאה שניהלה עבור כולנו.
אנו מנצלים במה זו לומר לרעות תודה, לציין את יוזמתה כמודל השראה לפעילות אזרחית, ולקרוא לציבור לסייע לה במימון הוצאות המשפט.
קישור לתרומה: https://givechak.co.il/tzav9?ref=v4
שבוע טוב!
