אנו בימי מלחמה אמנם, אבל נראה שאסור להשאיר את זירת התודעה ריקה.
היא זרועת מוקשים.

חייבים להשתחרר מכל מיני כשלים תודעתיים ונפשיים בעייתיים.
״לא הצבעתי לו אבל..״ או ״הוא לא בדיוק כוס התה שלי, אבל..״
אין איש ימין כמעט שלא שמע או לא השתמש במשפט הזה מתישהו.
בצבא, בעבודה, באקדמיה. בקיצור, עם חבר'ה שלא בדיוק חושבים כמוך.
משפט זה מבטא הסתייגות מאדם כלשהו מתוך המחנה הלאומי שממשטרי השיח הליברליים קבעו שכך צריך לעשות.
הדעה והאיש קצת פחות מתקבלים.
והרי לא כל כך נעים שמישהו יחשוב עליך שאתה כזה ״חשוך״ נכון ?
ומי מאיתנו רוצה לא להשתייך למועדון המקובלים ?
"לא הצבעתי לו, אבל…"

קבלו כלל פשוט:
אם הסתייגת פעם אחת מבן גביר לדוגמא, סופך שתסתייג לבסוף גם מסמוטריץ ומנתניהו או מכל אדם אחר שאתה מאוד מזדהה עימו.
"אבל באמת לא הצבעתי לו, ואני באמת מסתייג מחלק מדעותיו.." בטח יש מי שיאמר.
ברור, אבל זאת לא הנקודה בכלל.
הנקודה היא שמישהו קבע עבורך על מה אתה צריך להסתייג ועל מה לא. איבדת את חירותך..
תחשוב על זה, שמעת פעם את אחיך מהשמאל שהסתייג מדברים נוראיים של יאיר גולן/ דן חלוץ/ אולמרט/ יעלון/ ברק/ שקמה ברסלר/ יאיר לפיד וכו' ?
לא שמעת, נכון ?
למה ? הרי הם משמיעים דברים בזויים בכל יום כמעט.

צא ולמד.
הקרב פה הוא לא על נימוסים והליכות, הקרב פה הוא על מהות.
זה ממש מתוחכם, במסווה של צורך בנימוסים והליכות לכאורה, יש פה סתימת פיות אלימה.
אין פה שום סימטריה. רק עליך מהימין לגנות.
כך רוצים לגרום לך להתנער ולהתנצל על בחירותיך.
לדחוק אותך לקיר, גם אם לא בחרת בכלל באנשים אלו.
אז אל תגנה אף אחד, היות ובצד השני מעוניינים בעיקר שתעסוק במגננה אינסופית.

שבור את המחסום הזה. אתה יכול !
כל עוד אין התנערות וגינוי של אנשי תקשורת/ אנשי רוח/ אנשי ציבור משמאל, אל תגנה מימין.
אחרת אתה עבד, לא נאור.
וכשיתחיל קמפיין סימטרי כנה, נהיה הראשונים להצטרף אליו.

נסה להתחיל למשל עם התשובה הבאה:
״אתה רוצה שאסתייג מ…. ? זה חשוב מאוד, מעולה. יאללה, תתחיל אתה עם… אני מיד אחריך..״