כמו שכתבנו בעבר, ׳מיסגור השיח׳ זה המושג הכי חשוב בתקשורת, וגם בתודעה.
כל השיח הציבורי בנוי על מה שמעצבי התודעה מחליטים, בכך הם מתמקדים ורק על כך דנים.
והנה, לאחר תחקיר וחשיבה ממושכת, הגיעו למסקנה שהבעיה הכי גדולה שהתגלתה אחרי טבח שמחת תורה זה- "סגנון השיח".
וכך נוצר קמפיין חדש ש "אסור לחזור לשיח של ה6 באוקטובר" ו "חייבים לשנות את השיח"
וכמובן המסקנה העיקרית היא: "השיח של ההנהגה מפלג ויש להחליף אותם"..
כל אזרח הגון וישר היה בטוח שאחרי טבח שמחת תורה יבדקו את קריאות הסרבנות, למה חיל האוויר לא תיפקד, מה קרה למודיעין הישראל ? איפה צמרת צה"ל ? למה בג"צ לא יעיל מול בית הדין בהאג ? ההסתה הקבועה בתקשורת ?
התקשורת לא יכולה לשפוט את עצמה, היא מעצבת את השיח וסדר היום הציבורי.
יש לה סמכות ללא אחריות.
ומה שהחליטה מועצת מהנדסי התודעה זה: סגנון השיח של המנהיגים חייבים להשתנות, זו הבעיה הכי מהותית!
לא הקונספציות המוטעות, אלא הסגנון.
ואחרי ההחלטה הזו, קמו כל מיני ׳אמנות חברתיות׳ ופוליטיקאים שממשיכים את הקמפיין.
כמה מילים לגבי סגנון:
האם סגנון זה דבר חשוב? כן.
האם זה הדבר הכי חשוב? לא!
סגנון משול לקליפה של פרי, הכי חשוב זה הפרי.
הקליפה שומרת על הפרי אבל אפשר לזרוק אותה אחר כך.
חשוב לשמור על סגנון נאות, אבל חלילה להסתפק רק בו.
ככל שעסוקים בשיח של מהויות כך הסגנון נעשה טפל, כי חייבים לדבר על המהות.
גם בתורה זה כך עין תחת עין, תיכרת הנפש.
התורה משתמשת בשפה עדינה לתיאור דברים כמו "הבהמה אשר איננה טהורה", אבל ברגע שמדברים על איסורים כתוב "הבהמה הטמאה".
צריך שיהיה ברור, אי אפשר לטשטש, מדובר בדברים חשובים.
האם לדעתכם בקבינט המדיני מדברים בסגנון יפה?
האם בשיחות ביטחוניות מדברים בסגנון יפה? ממש לא.
ככל שהנושא מהותי יותר, כך מדברים בצורה הכי חריפה שיש.
זו בדיוק הסיבה שכל מי שפוליטיקאי ידבר תמיד בשפה חריפה, כי הוא עוסק בצביון המדינה, צריך לומר דברים ברורים.
הניסיון למשטר את השיח של המנהיגים שידברו בשפה יפה, זה ניסיון לטשטש את שיח המהויות.
מוזמנים לבדוק בהיסטוריה הישראלית, תמיד מנהיגים ופוליטקאים דיברו בשיח חריף.
רק שאז לא הייתה משטרת שפה.
הקמפיין "לא נחזור לשיח של ה6 לאוקטובר" צריך לעבור ל"לא נחזור למעשים של ה6 באוקטובר"- נפעל נגד מי שפוגע בצה"ל, נפעל נגד מי שמוציא דיבת ישראל רעה בעולם, נפעל נגד תקשורת ששופכת דם של מגזרים בסגנון אינטלקטואלי ומסית, כן, אפשר לדבר בסגנון יפה אך מלא רעל והרס.
אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בו, ומה הן ההשלכות שיהיו למי ששותה ממנו.
