א. פנטזיית 'הדם החדש'
יש נטייה קצת נסתרת בנפש האדם להשליך פנטזיות על מועמדים פוליטיים חדשים.
פוליטיקה היא עיסוק רווי במחירים, אבל לפעמים אנו מדמיינים מציאות מושלמת ללא אותם מחירים ומחילים אותה על המועמד החדש:
- הוא יביא את הגאולה.
- הוא יקדם מדיניות ימין, ובלי צורך במאבקים.
- הוא גם יקדם מדיניות ימין וגם יעסוק בחיבורים. קלי קלות.
- הוא יעשה רפורמה נצרכת במערכת המשפט, אבל בהסכמה (למה לריב סתם?).
- הוא יכול להכריע סופית את עזה/לבנון/איראן וגם לגייס חרדים. זה רק עניין של החלטה. וכמובן, בדרך הוא ישמור על קשרים חיוניים עם ידידינו בעולם.
- הוא יהיה נחוש, וגם ידבר יפה. יהיה אידאולוג יצוק, אבל כמובן אהוב גם על הצד השני.
אין סיבה שלא. פשוט נבחר מישהו שמדבר ומתנהג ככה.
בחור טוב כזה.
ומחר נקום לבוקר חדש.
את כל זה אומר הלב הנוהה אחרי המועמד החדש.
מי שהולך עם השמאל הוא שמאל, גם אם הוא ממתג את זה כ'הסכמות רחבות'
ב. פוליטיקה נטולת מאבקים?
אבל כשמתפכחים מהפנטזיה הזו וחוזרים למציאות, רואים גם דברים אחרים, שחשובים להצלחה בשדה הפוליטי. אנחנו רואים את המאבקים החיוניים שיש על כל צעד ושעל. אנחנו רואים שמאבקים אלה הם מחיר הכרחי, ומי שמוותר עליהם מוותר על המטרות שבשמן הוא נשלח לשדה הציבורי.
מי שחושב שיוכל לקדם את השבת הריבונות לנבחרי הציבור ללא מאבק על כל שעל אלא מתוך הסכמות ולבבות, מטעה את הציבור.
ג. קואליציות ולא מצעים
אנחנו יודעים עד כמה הפוליטיקה שייכת לקואליציות ולא ליחידים או למפלגות, ומיד מבינים שבחירת שותפים קואליציוניים חשובה הרבה יותר מהדעות האישיות של המועמד או ממה שהוא כותב במצע שלו. מי שהולך עם השמאל הוא שמאל, גם אם הוא ממתג את זה כ'הסכמות רחבות'.
ד. הישגים ומחירים הכרחיים
אנחנו גם יודעים עד כמה הפוליטיקה היא זירה של מחירים. אי אפשר בו זמנית לכבוש וליישב את עזה, לשמור על בריתות בעולם, להשיב את המשילות לנבחרי הציבור, לשמור על יציבות פנימית, לפרק את כוחם של הוועדים הגדולים, לתקן את הבעיות בחינוך, להוריד מחירים ועוד ועוד, וגם לעשות הכל בהסכמות ובחיבורים עם היריב הפוליטי.
כדאי להתמקד בזירות המהותיות ביותר ולשים עליהן את כל כובד המשקל, צעד אחרי צעד.
ה. התמהיל האמיתי של פוליטיקה
פוליטיקה זקוקה לאידאולוגיה ולרעיונות, אך לא פחות מכך היא זקוקה ליכולת לעקוב ולהנהיג את ציר המדיניות המעשית דרך מנגנוני הפקידוּת.
היא זקוקה למקצועיות אך גם להנהגה, ליושרה אך גם לערמומיות.
היא זקוקה לשיתופי פעולה פוליטיים קואליציוניים הרבה יותר מאשר להצהרות אחדוּת ריקות.
היא זקוקה לתמהיל של כישורים, מהרעיונות דרך הניסיון ועד הפרקטיקה.
את כל זה רואים כשמתפכחים מהפנטזיה.
הקלוּת שבה אנשים מוכנים לסכן את אחוז החסימה לא יכולה לנבוע אלא ממגלומניה
ו. מפלגות חדשות
השאלה התיאורטית אם יש מקום לעוד מפלגות היא שאלה שניתן להציג בה צדדים לכאן ולכאן.
אבל הקלוּת שבה אנשים מוכנים לסכן את אחוז החסימה לא יכולה לנבוע אלא ממגלומניה, מתפיסה האומרת "ממילא הכל גרוע, ואם אני לא אֶבָּחֵר - לא משנה מי יבָּחר". ממחשבות יהירות כאלה צריך להתרחק כמו מאש. לאף אחד אין בשורה המצדיקה פעולות כאלה.
הפנטזיות על מועמדים חדשים שיפתרו את הבעיות שהפוליטיקה עצמה מזמנת לנו הן מחשבות של תוהו ובוהו.
הן רוצות הכל – ויפסידו הכל.
התקדמנו הרבה בשנים האחרונות. לא כדאי לסכן את ההתקדמות.
טוב להיות מוסיף והולך, בזהירות, בענווה, באחריות.
