א. הווירוס ומערכת החיסון

שינוי חברתי רדיקלי נעשה תמיד על ידי חיבור של שני מרכיבים. הוא מתחיל בתודעה מעורפלת אליה חודרים גופים אקטיביסטיים רדיקלים רבי אמצעים ומתוחכמים. כמו בגוף האדם, שמחלה מתפתחת בו מתוך חולשה במערכת החיסון, כך גם המנגנון החברתי.

למרות שמצבנו טוב יותר ממדינות לאום אחרות במערב, גם אנחנו חלק מהתודעה הפרוגרסיבית השלטת, מחלישה ואף הורגת את התודעה הלאומית בקרב העמים. תנועה המקדמת גבולות פתוחים, זכויות אדם אוניברסליות הגוברות על זכויות לאומיות, אובדן היכולת לזהות איומים קיומיים, משפטיזציה של סוכני שינוי גלובליסטים - כל אלה חלחלו גם אל קרבנו, ופגעו ביכולת לזהות את הגבול הברור בין זכויות אזרח לבין איום קיומי לאומי, ובין ערך ההומניטריות לאובדנות לאומית.

יש מקום להרחיב בזה. אבל לפעמים צריך להתמקד לא בחולשת מערכת החיסון, אלא בוירוסים.

זה משהו שעוסקים בו ביסודיות, בהתמדה, במקצועיות, וביותר מגרם של תחכום

ב. הווירוס שפעל בזמן שנלחמנו

פרופ' עירן הלפרין הוא חבר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא גם יו"ר מרכז 'אקורד' לחקר חברתי היושב באוניברסיטה. כמו תמיד בשמאל, ה'חקר' הוא רק הגוף. ה'נשמה' היא שינוי הסדר החברתי. הם פועלים שנים תחת מטריה של הערך 'חיים משותפים' (יהודים וערבים) בכל רבדי החיים. וכמו במיזמים אחרים הפועלים תחת שם הקוד המכובס 'חיים משותפים', בפועל זה דומה יותר למיזם לשינוי זהותה של החברה בישראל ממדינת לאום יהודית (עם זכויות אזרח לכל תושביה) למדינה רב-תרבותית ורב-לאומית.

הארגון פעל רבות במשרד החינוך בכלל, ובבתי ספר של החמ"ד בפרט. לפי מסמך פנימי של המשטרה שפורסם כעת, הם פועלים כבר שנים בתוך משטרת ישראל לשינוי תודעה בקרב מפקדיה ושוטריה (גם בארבע השנים האחרונות תחת ממשלת ימין!).

אחד מגולות הכותרת של כל הפעילות הזו הוא מיצוי אחוזי הצבעה בחברה הערבית ונרמול קואליציה משותפת עם המפלגות הערביות. לשם כך צריך לחולל שינוי בתודעה המייחסת להם תמיכה באויב, והם צריכים כלי תקשורת שיתגייסו למטרה.

עוד לפני פרוץ המלחמה הם דיברו על פוטנציאל ה-20 מנדטים בחברה הערבית ונלחמו נגד הניסיון לפסול חלק מהם בגין תמיכה בטרור. הם עבדו קשה, בנחישות וברגישות במהלך המלחמה, כדי להבטיח שטראומת ה-7.10 לא תפריע למטרה. הם הגיעו מוכנים לבחירות.

כדי לסגור את המעגל, לא תופתעו גם לגלות מי ערך את סקרי הבזק מיד אחרי הבחירות, שפורסמו בכלי תקשורת והצביעו על תמיכת רוב גדול של מצביעי האופוזיציה בממשלה עם המפלגות הערביות. נכון, מרכז 'אקורד'. הם גם הודו בהכוונת השאלה בצורה שתאפשר ניסוח מתן מקסימום תמיכה בממשלה כזו.

הספק מרשים. בזמן שחיינו את חיינו ולחמנו את מלחמותינו, וירוסים מהסוג הזה התלבשו על מערכת החיסון החלשה ממילא של התודעה הלאומית בחלקים נרחבים בחברה, ונרמלו את הדבר הכי לא נורמלי אחרי ה-7.10: לתת יד על ההגה למי ששולל את זכות קיומנו כעם ריבון בארצו.

כמו בגוף האדם, שמחלה מתפתחת בו מתוך חולשה במערכת החיסון, כך גם המנגנון החברתי

יו"ר מכון אקורד, פרופ' עירן הלפרין, בשיאה של המלחמה דואג לכך שלאחר הבחירות תוקם ברית פוליטית 'אדומה-ירוקה' בישראל.

ג. מי שאקטיבי ומי שתמים

איך ארגון קיצוני כזה מגיע ללב ליבו של החמ"ד?

איך ארגון כזה מגיע ללב ליבה של המשטרה תחת שר שעמדותיו נמצאות ממש בקצה השני של הסקאלה?

התשובה: הם יישמו שני דברים שהשמאל בעולם מתמחה בהם כבר עשרות שנים: א. איך חודרים למערכות ציבוריות ומשפיעים עליהן. ב. איך מלבישים מטרות רדיקליות בלבוש מוסרי סולידי ונינוח.

ההתמחות הכפולה הזו פוגשת ציבור ימני-דתי-לאומי, שעם כל מעלותיו, שני חסרונות טמונים בו: א. הוא לא רגיל להתנהל בדינמיקה ציבורית ותמרונים פוליטיים. ב. הוא בדרך כלל תמים.

כך מדינת כל אזרחיה ולאומיה הוכשרה מתחת לאפינו, בתוך בתי הספר שלנו, ובתוך המוח והלב של פוליטיקאים המנפנפים בדגל התורה ועבודה. ובזמן שאנשים עסקו באחדות וגיוס חרדים, הצד השני עסק בקדחתנות ביצירת 'הברית הישראלית' החדשה, הברית האדומה-ירוקה, שמאל פרוגרסיבי ואיסלאם. עכשיו מנסים לתפור את החליפות לחתונה.

זו לא בעיה שפותרים בהסתערות של פעילים ב'בין הזמנים' מהישיבה. זו לא בעיה שפותרים בהינף יד והחלטה. זה משהו שעוסקים בו ביסודיות, בהתמדה, במקצועיות, וביותר מגרם של תחכום. זה עלינו.

להרחבה, צפו בכתבה הבאה - לחצו כאן