דמיינו מציאות של אדם שהומלץ לו לעבור השתלת לב או מוח, בניתוח מורכב. זה ככל הנראה מה שישפר ויש האומרים מה שיציל את חייו.
כעת, טרם שיחליט האם לבצע את הניתוח עליו לבחון את המחירים, את הסיכונים, את ההשלכות על חייו בטווח הקצר, ועוד ועוד ורק אז לקבל החלטה מושכלת.
במידה רבה זה מה שנדרש לעשות גם היום לפני שבוחרים במי להצביע.
ולכן, טרם קבלת החלטה להצביע למפלגה שלא בטוח עוברת את אחוז החסימה ראוי להניח על השולחן את הסיכונים.
להלן רשימה חלקית בלבד של הסכנות והמחירים של עליית ממשלת שמאל:
א. מינויי עומק, פיטורים וקיבוע ה"דיפסטייט"
טיהור במערכות הביטחון: פיטורי ראשי שב"כ ומוסד, ומינוי רמטכ"ל, מפכ"ל ונציב שירות בתי הסוהר ברוח פרוגרסיבית.
שליטה בקרקעות המדינה ובמשפט: מינוי ראש רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מינוי כ-10 שופטים פרוגרסיביים לבית המשפט העליון לשנים קדימה, ומינוי יועץ משפטי לממשלה ופרקליט מדינה שיחסמו כל סיכוי לתיקון במערכת המשפט.
הייעוץ המשפטי ושירות המדינה: ביטול כל ניסיון לרפורמה, הפיכת היועצים המשפטיים במשרדים לבעלי זכות וטו מוחלטת ולשליטים בפועל, ומינוי נציב שירות המדינה ומנכ"לי משרדים ברוח פרוגרסיבית אגרסיבית.
זוהי רשימה חלקית בלבד שיש להציבה בעיניים פקוחות ובאחריות לאומית בעת שמצביעים בקלפי
ב. מדיניות זהות וחינוך
חדירת תכנים זרים: הכנסת מורים ומרצים ערבים למערכת החינוך בהיקף נרחב פי כמה מהקיים, החדרת תכנים נוצריים ורפורמיים, ומתן לגיטימציה רשמית ל'זרמים נוספים ביהדות' (כל מה שמתרחש כעת יהיה כאין וכאפס לעומת הצפוי תחת ממשלת שמאל).
שינויים חוקתיים ומשפטיים: הכנסת עקרון השוויון לחוק היסוד 'חוק הלאום', ביטול חוק קמיניץ (אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית), ומתן לגיטימציה מלאה לגיור רפורמי.
ג. פגיעה בזהותה היהודית של המדינה
שחיקת חוק השבות: ביטול סעיף הנכד והרחבת הכניסה לישראל של עשרות אלפי נכרים, תוך שינוי המאזן התרבותי והדמוגרפי.
פגיעה בשבת ובמוסדות הדת: הפעלת תחבורה ציבורית ומסחר בשבת בהיקף ארצי, ופירוק מנגנוני הרבנות הראשית והמועצות הדתיות.
הכשרת הרפורמים: מתן מעמד רשמי, תקציבים וזכויות ניהול בכותל המערבי ובמרחב הציבורי לזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים.
כרסום בחוק הלאום: ביטול או תיקון "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום" וקידום תפיסת "מדינת כל אזרחיה".
ד. צמצום חופש הביטוי ורדיפת עולם התורה
חינוך ורדיפת מוסדות: החלפת לימודי תנ"ך ומורשת בתכנים פוסט-לאומיים ומגדריים בבתי הספר הממלכתיים. שלילת תקצוב ורדיפת מוסדות חינוך תורניים מפוארים — ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר ומכינות — והפיכתם ממוסדות פאר למוסדות נרדפים.
אכיפה בררנית וצנזורה: הגברת הפיקוח והענישה של אנשי ימין ברשתות החברתיות (תחת הכסות של "מלחמה בהסתה"), לצד מעטפת הגנה משפטית מוחלטת למחאות השמאל.
השתקת כלי תקשורת: הפעלת רגולציה מחמירה, שלילת רישיונות או לחצים כלכליים על ערוצי ימין וכלי תקשורת עצמאיים.
ה. פגיעה קשה בביטחון המדינה והנשמת הטרור
הרמת ראש של הטרור: חזרה למדיניות ההכלה וכבילת ידי לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון.
סיוט מתמשך ביהודה ושומרון ובקו התפר.
סכנת נרצחים רבים: היסטוריית עליית השמאל לשלטון והכניעה לקונספציות מדיניות (כמו לאחר הסכמי אוסלו) מוכיחה שמהלכים אלו משולמים בדם נרצחים רבים, הי"ד, ובמחיר דמים כבד לציבור כולו.
ו. ארץ ישראל וההתיישבות — נסיגות ביטחוניות:
נסיגה מוחלטת מהשטחים שנתפסו במלחמה בעזה, בלבנון ובסוריה.
חורבן ההתיישבות: עצירה מוחלטת של היתרי בנייה, תשתיות וכבישים ביהודה ושומרון, והכשרת הקרקע להקמת מדינה פלסטינית.
פגיעה במפעל החוות: חורבן והסגה לאחור של מפעל החוות, לצד הפסקת אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית ערבית.
הגברת הפיקוח והענישה של אנשי ימין ברשתות החברתיות (תחת הכסות של 'מלחמה בהסתה'), לצד מעטפת הגנה משפטית מוחלטת למחאות השמאל
ז. הכללת מפלגות אנטי-ציוניות בשלטון
תלות פוליטית במפלגות הערביות: מתן זכות וטו בפועל על מבצעים צבאיים, החלטות ביטחוניות ותקציבים לאומיים.
הזרמת תקציבי עתק: העברת מיליארדי שקלים ללא פיקוח הדוק לגורמים ולעמותות המקדמות נרטיב פלסטיני בתוך המדינה.
כאמור, זוהי רשימה חלקית בלבד שיש להציבה בעיניים פקוחות ובאחריות לאומית בעת שמצביעים בקלפי.
העיקרון הזה נכון ביחס לכל המפלגות. נעם, וינטר ועוד.
בשורות טובות!
הבהרה:
המאמר בא להצביע על עיקרון מנחה לחיים לפני כל בחירה באשר היא, ובין היתר הצבעה בבחירות ולא על הנחיה למי להצביע או לא.
אין זו דרכנו כלל לומר מה כן או מה לא, אלא רק לנסות להדגיש כיצד ראוי ונכון לענ״ד לגשת לדברים.
לאחר שנשקלו כלל השיקולים, יפעל כל אדם כחכמתו ולפי שיקול דעתו.
בשורות טובות!
לתוספת על מאמר זה - לחצו כאן.
