א.

כשבני היה קטן, הוא מאוד אהב כבאים.

יום אחד כשהלכנו ברחוב הוא נעצר לפתע ואמר בהתרגשות: "אבא, תראה, הנה כבאית". בהתלהבות ובעיניים גדולות הוא הסתכל כיצד הכבאים יוצאים במהירות מרכב ההצלה. היו אלה כבאים אמיתיים, לא דמויות אנימציה מהמסך המרצד שאותו הוא רגיל לראות.

בזה התמקד הבן שלי. את האסון שהתרחש ממש לידינו הוא לא ראה – שריפה השתוללה בבניין שמולנו בדירה בקומה הגבוהה, ואישה מבוגרת נופפה לעזרה.

העברת הריבונות מהעם אל שופטי בג"ץ ו'שומרי הסף' היא ניסיון הפיכה שלטוני ללא טנקים ומבלי לירות כדור אחד בודד

ב.

בשנים האחרונות מתרחשת לנגד עינינו הפיכה שלטונית זוחלת. העברת הריבונות מהעם אל שופטי בג"ץ ו'שומרי הסף' היא ניסיון הפיכה שלטוני ללא טנקים ומבלי לירות כדור אחד בודד.

ובזמן הזה ישנם המבקשים את תמיכת הציבור ומציגים לראווה את הכבאית המפוארת, במקום לפרט כיצד יטפלו במוקד השריפה.

קחו למשל את נפתלי בנט. בעבר הוא התבטא כך:

"חבריי במחנה הימין, שיהיה לכם ברור: אם מערכת המשפט תצליח להפיל את נתניהו בגלל סיגרים וכתבות באתר וואלה, זו תהא מכה אנושה למחנה הלאומי כולו. מנהיג ימין שיבוא אחריו יהיה מסורס ומפוחד מהתקשורת וממערכת המשפט".

לאן נעלמה העמדה הנחושה הזו? תחליטו אתם. היום הוא פשוט מתעסק בכבאית הנוצצת.

ג.

לפני כ-4 שנים נעשה סוף סוף ניסיון לטפל במוקד השריפה, אולי בפעם הראשונה מאז המהפך ב-77'.

שר המשפטים יריב לוין הציג את 'רפורמת המשילות', הקרויה בפי ההמון 'הרפורמה המשפטית'. לתוכנית העבודה הסדורה הזאת ייחלו רבים וטובים, שוחרי דמוקרטיה ודורשי צדק.

השמאל, בתגובה, הוציא לפועל באופן מתוכנן להפליא תוכנית פעולה סדורה למאבק ברפורמה, אשר לימים התברר שהוכנה הרבה לפני פרסום הרפורמה. הארגון והתשתית הרי מוכנים כבר שנים, מאז המחאה החברתית ה'אותנטית' ב-2011.

ובתפריט: אנרכיה ברחובות, קריאה למרי אזרחי, מרד מיסים, וגם נשק יום הדין: סרבנות לשרת בצה"ל וניסיון לפירוק מערכות הביטחון. הכל הפך לגיטימי וכשר בשם המאבק ה'הרואי'.

מאז 77' השמאל מבין שבקלפי הוא לא מנצח, ולכן פנה להשתמש בכלים אחרים, מתוחכמים יותר – שליטה במוסדות עיצוב התודעה ובפקידוּת.

כך שתקה לחלוטין מערכת אכיפת החוק בימי הכאוס – היה תיאום מוחלט בין מחוללי האנרכיה לבין מי שאמור לטפל בהם.

ד.

את חיינו הלאומיים אפשר לחלק לשניים: עד גלי בהרב מיארה, ואחריה.

היועץ המשפטי לממשלה הפך במשך השנים לדמות הכי חזקה בישראל, ברצותו מאריך וברצותו מקצר – ממשלת ישראל היא כחומר ביד היועץ.

כאשר מינה אותה שר המשפטים גדעון סער לתפקיד, הוא אמר שהוא רוצה "ייעוץ משפטי מאפשר". לגיטימי כמובן, זה הרי בדיוק מה שאמור לעשות יועץ משפטי לממשלה.

וכך אכן היה בתקופת ממשלת בנט-לפיד. כל מהלך קיבל גיבוי מצד 'היועצת המאפשרת': העברת שטח ריבוני של ישראל למדינה עוינת ללא שום הצבעה במליאת הכנסת, מינוי רמטכ"ל בתקופת ממשלת מעבר רגע לפני בחירות – כאילו אין שום מניעה משפטית, והג'ינג'י לא רץ לעתור לבג"ץ.

ה.

בעיצומה של המלחמה בעקבות טבח שמיני עצרת המשיך השמאל במחאה האלימה. פצצות תאורה נורו לעבר בית ראש הממשלה בקיסריה ו'טבעת אש' הוקמה סביב ביתו בירושלים. כמו כן היו הסתה ואלימות נגד שרי הממשלה ובני משפחותיהם.

ופרקליטות המדינה? נאלמה דום. לעומת זאת, במהלך החודש האחרון התקיימו דיונים בבג"ץ על מגוון נושאים חשובים שממשלת ישראל החליטה לבצע, אבל הייעוץ המשפטי לממשלה קבע שיש "מניעה משפטית" להחלטות אלה: מינוי ראש מוסד, סגירת תחנת גלי צה"ל, טיפול בחקירת הדלפת הסרטון משדה תימן, בחירת מבקר המדינה, שינוי חוק היסוד להרכב הוועדה למינוי שופטים ועוד.

כל מי שמתעלם ממוקד השריפה ומציג לראווה את הכבאית המרשימה, פשוט עושה שקר בנפשו ובנפש הציבור הרחב.

ו.

בשנה האחרונה מינה נתניהו את האלוף זיני לראשות השב"כ ואת האלוף רומן גופמן לראשות המוסד.

למינויים הללו יש חשיבות קריטית לביטחון המדינה ולחיזוק המשילות. ברי כי דמויות אלו יעירו את ראש הממשלה בלילה ולא יסתירו ממנו מידע בשעת חירום, כי הם מבינים היטב שהוא מייצג את הריבון – עם ישראל.

ז.

במהלך כהונת הממשלה הבאה צפויים להיבחר שמונה שופטים לבית המשפט העליון. שופטים שכאמור יש להם השפעה מכרעת על גובה הלהבות של מוקד השריפה.

מלבד זה, בכהונת הממשלה הבאה צפויים להתמנות יועץ משפטי חדש לממשלה ופרקליט מדינה. אלה הם למעשה המושכים בחוטים – 'שומרי הסף' המהווים את היד שמנענעת את העריסה. או את מוקד השריפה.

היועץ המשפטי לממשלה הפך במשך השנים לדמות הכי חזקה בישראל, ברצותו מאריך וברצותו מקצר – ממשלת ישראל היא כחומר ביד היועץ

ח.

ומדוע כל הפירוט הזה, אתם שואלים?

משום שממשלת בנט-לפיד שרדה אמנם שנה וחצי בלבד, אבל על הנזק שעשתה במינויים שילמנו מחיר יקר וכואב, שהתבטא בפגיעה הולכת ומחמירה בריבונות.

כדי לערוך שינוי וכדי לחיות בדמוקרטיה, אנו זקוקים לבעלי תפקידים המבינים את תפקידם ומכבדים את עם ישראל.

ולכן, כשילדינו הקטנים מתרכזים בכבאים היפים והאמיצים, עלינו להתמקד בבית שנשרף ובאישה המבוגרת שבתוכו.

זהו המבחן לאומץ, לגבורה ובעיקר ליושרה ולכֵּנות הנדרשים מאנשי הציבור המבקשים את תמיכתנו.