במאמר הקודם הסברנו על הניגוד שבין הפקידות הבכירה לבין העם בישראל. נביא כאן כמה גורמים לכך, במערכת הצבאית:
א. בכל מערכת היררכית מי שרוצה להתקדם מאמץ את התרבות של הדרג מעליו. באופן טבעי שולחן המטכ"ל מאמץ אל חיקו את הדומים לו. דובר על כך שרבים מאלופי המטכ"ל רכשו כרטיסים להופעה של ברונו מרס שהייתה אמורה להתקיים בשמיני באוקטובר, אני בספק אם מחצית מצוערי בה"ד 1 יודעים במי מדובר.

ב. חינוך (מחדש?). גופים אזרחיים בעלי השקפות שמאל רדיקליות לוקחות חלק פעיל ומרכזי בעיצוב עולם הערכים של הקצונה הבכירה בישראל. זו לא רק קרן וקסנר הידועה לשמצה, אלו המסעות לפולין, שהמסר המרכזי בהן הוא: היזהרו שלא תהפכו לנאצים! זה מסמך רוח צה"ל שנכתב בידי אביר המוסר אסא כשר וסובל מפוליטיזציה מוגזמת (בואו נקים מפלגה שנקראת המחנה הממלכתי ובמקביל נדחוף בצבא את ערך הממלכתיות), ועוד. זה מכון בינ"ה שתכניות החינוך שלהם הוזמנו 96 פעמים לדרגי הרס"ן ומעלה בשנת 2019. התכנים של בינ"ה לכוחות הביטחון הם "בדגש על המעשה הציוני כביטוי ליהדות פתוחה ומתחדשת".
הרפורמים שמהווים פלח קטנטן מהאוכלוסיה בישראל נהנים מכניסה חופשית לחינוך של הדרגים הבכירים בצה"ל.
אתמול פורסם שצה"ל שילם מאות אלפי שקלים לאיש השמאל הקיצוני גונן בן יצחק עבור הרצאותיו.

ג. ארגונים אזרחיים ליוצאי צבא. קצינים בכירים בדימוס משתלבים בקלות במכונים כמו INSS ("הרש"פ איננה, איננה גוך שמעודד טרור"), שם הם נהנים ממשכורת ותנאים טובים, בנוסף לפנסיה התקציבית שהם מקבלים מהמדינה. מי שמבין היכן מרוחה החמאה מתחיל לאותת שמאלה כבר במהלך שירותו הצבאי. גדי שמני לדוגמה, אלוף פקמ"ז במיל' כתב עבור מכון מחקר אמריקאי מסמך שמעודד נסיגות ישראליות והקמת מדינה פלשתינאית. במקביל שמני עסוק בארגון "מפקדים למען בטחון ישראל" (אלה מההתנתקות טובה לביטחון, ו"עוצמת צהל ומערכות הביטחון מאפשרות לממשלה ליטול סיכונים מחושבים – ברצועת עזה).
עמי איילון, בוגר קרן וקסנר, ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שהיה שותף ביוזמת ז'נבה, התראיין לאל ג'זירה תקף את נבחרי הציבור הישראלי, ודרש לשחרר את הרוצח מרוואן ברגותי.

ד. תקשורת. אנשי התקשורת מסמנים קצינים שהם חפצים ביקרם או במפלתם. כך לדוגמה, אהרון חליוה זוכה לכתבות מפרגנות של בן כספית, בעוד עופר וינטר זכה לקיתונות של בוז על כך שהעז לכתוב פסוקים בפקודת הקרב שלו.
מה אפשר לעשות?

קודם כל לדעת. להבין. ידע הוא כוח, וכשאנחנו מבינים מי עומד מולנו, מה השקפת עולמו ומהן המטרות שלו, כבר עשינו חצי עבודה.
שנית, להטיל ספק. נתקלתם בהודעה של דו"צ עם מסרים פוליטיים? קראתם דיווח מפי גורם בטחוני בכיר? שמעתם נאום עם מסרים סמי-פוליטיים של הרמטכ"ל? שאלו שאלות, ונסו לברר מדוע אמר את מה שאמר ואיך שאמר? כלל אצבע: ככל שהדברים גולשים מהתחום הצבאי לתחום הערכי צריך לבדוק היטב מי מכתיב את עולם הערכים.
יחד עם הערכתנו הרבה למסירות הנפש של מפקדי הצבא, בכל הנוגע למדיניות ולערכים יש להציב סימן שאלה על עמדותיהם הפוליטיות והתרבותיות.

אהבתם? שתפו את החברים:
הירשם
להודיע ​​על
guest
0 תגובות

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

רישום לקבלת החוברת במייל

דילוג לתוכן