הביקורת הנפוצה ביותר בזמן האחרון כלפי הימין היא, שהוא לא באמת או לא מספיק ימין.
הוא לא פירק את חמאס בעזה, חיזבאללה עדיין על הרגליים, המשטר האיראני טרם נפל, הפכנו למדינת חסות של טראמפ והוא קובע לנו הכל, הקואליציה מכשירה אי-גיוס, הכלכלה ריכוזית ומחלקים הרבה קצבאות בניגוד לתפיסת ימין כלכלי, ועוד.
הביקורת מגיעה מכל מיני כיוונים, גם מימין, אך לא פחות מכך ואף יותר – משמאל.
ודאי שביקורת כשלעצמה היא לגיטימית וגם נצרכת תמיד, אך כאן היא עטופה בשלוש שכבות של שקרים הגורמים לביקורת זו להיות זאב של שמאל בלבוש של ימין.
א. הקמפיינים של השמאל-ימין
השכבה הראשונה היא שכבת הקמפיינים. ביקורת זו נגד הימין חביבה ביותר על הקמפיינרים של השמאל. כל דבר שיכול להמאיס את מפלגות הימין על הציבור מבורך בעיניהם, גם עמדות הימין שהן הכי בקצה. המטרה מקדשת בעיניו את כל האמצעים, אפילו לבטא עמדות ימין קיצוני שאותן הוא מתעב. העיקר – לזרוע ספק אצל מצביעי הימין. זה מצדיק הכל. לצד זה, הם ממתגים אחת או יותר ממפלגות השמאל כ'ימין', ויוצרים כביכול אלטרנטיבה של ימין בשמאל. לא מתוחכם מדי, אך עם הרבה השקעה. אולי חלק מהאנשים יבלעו את הפיתיון ויחשבו שהשמאל הזה הוא הימין האמיתי. אולי חלקם פשוט יישארו בבית ולא ילכו להצביע. מטרת הקמפיינרים הושגה.
אילוצים פנימיים וחיצוניים, קואליציוניים ומדיניים, זה לחלשים
ב. פוליטיקת האוטופיה של השמאל-ימין
השכבה השנייה של השקר, אחרי שניפינו את השקר של הקמפיינים, היא הדרישה למימוש מושלם וקוהרנטי של תפיסת עולם ימנית.
אכן, לא מסובך להצביע על מקומות שבהם הקואליציה לא מימשה מדיניות ימין באופן מלא או אפילו מספק.
אך, במידה רבה, אין דבר יותר שמאל מאשר דרישה למימוש מושלם של רעיון.
השמאל במהותו הוא אוטופיסטי, לא ריאליסטי. הוא דורש את היישום המושלם של הרעיון הגואל, ויסלק מההנהגה את כל מי שלא עמד בציפיות.
יישום רעיון פוליטי בעיני השמאל הוא פשוט נוסחה מתמטית שצריך לפצח, רעיון רציונלי שאנשי המקצוע צריכים פשוט ליישם. אילוצים פנימיים וחיצוניים, קואליציוניים ומדיניים, זה לחלשים.
לכן השמאל מחליף מנהיגים בכל מערכת בחירות, והימין מתמיד במידה רבה הרבה יותר. יש שמחפשים לייבא גישה זו לימין, לשמחתם הרבה של הקמפיינרים.
אך אין אמת בגישה הזו, והיא מזמינה מרמור, ייאוש והאשמה תמידיים כלפי בני אדם, כלפי השיטה, ובעומק הדברים – כלפי העולם עצמו.
ציפייה אמיתית בתפיסת עולם של ימין היא סדרי עדיפויות נכונים, בחירה נכונה בין חלופות, יכולת להבחין בין עיקר לטפל ולהבין מה הדבר החשוב ביותר בעת הזו. הציפייה היא לשקלל את מכלול הנתונים, המשתנים, המחירים והאילוצים לכדי סדרת החלטות ופעולות המקדמות ביותר את החזון ומימושו.
כשפועלים כך, רואים את ההתקדמות במימוש החזון, והביקורת מקבלת פרופורציה.
ג. שאיפות צנועות והישגים מרשימים
כשמתגברים על שקריות הקמפיינים, ובנוסף לכך מוותרים על האוטופיה השקרית של המושלם, רואים עד כמה חלק לא מבוטל של החזון כן מומש, שהישגים רבים הושגו, שהמציאות התקדמה בצורה מרשימה.
בטחון תושבי הדרום איתן. עזה וחמאס הם מצומקים ומבוהלים. האיום האסטרטגי הוסר. המצב השתנה ללא הכר. ילד בעוטף כיום קם בבוקר ללא חשש. גם בצפון המצב הוא לאין ערוך טוב יותר מבתקופה שבה כוח רדואן יושב על גדרות מטולה ושתולה. דרום לבנון ריקה משיעים. כפריהם נחרבו עד היסוד. גם כאן, האיום הקיומי האסטרטגי הוסר, למרות שעבודה רבה עוד לפנינו. גם בעולם של מינויי בכירים התקדמנו באופן משמעותי, עם מינויים של ראשי שב"כ, מוסד, מל"ל ונציב שירות המדינה. וכך בנושאים נוספים ובזירות נוספות.
אכן, בכל קואליציה משלמים מחירים. אבל הוויתור על המושלם, ההתגברות על שקרי הקמפיין, מאפשרים לראות את ההישגים, את ההתקדמות, ולעומתם את החלופות שבשמאל ובכל קואליציה אחרת.
עדיפה לאין ערוך קואליציית ימין עם הישגים חלקיים ועם בעיות מאשר איש ימין צודק הנמצא בתוך קואליציית שמאל
ד. פוליטיקה של מי ולא רק של מה
לצד תעתועים אלה יש בהחלט גם מקום לביקורת אמיתית. יש דברים שבאמת היו יכולים להיעשות טוב יותר, חד יותר, מוצלח יותר, קרוב יותר למימוש תפיסות העולם של הימין, גם אחרי שוויתרנו על פנטזיית המדיניות המושלמת שאין בה מחירים.
נבחרי הציבור שלנו אינם פטורים מביקורת. ודאי שהתפקיד שלנו הוא גם לבקר, להפעיל לחצים, לדרוש שיפורים ותוצאות טובות יותר.
אך לפני ואחרי הביקורת, צריך לזכור שמדיניות לא מקדמים אף פעם לבד. לא אדם אחד מקדם מדיניות, ואף לא מפלגה אחת. קואליציה וממשלה מקדמות דרך. דעותיך, הצעותיך, ביקורתך ודרישותיך, אפילו יהיו הצודקות ביותר, חסרות משמעות אם נתעלם משאלת השותפות הפוליטית, מהשאלה "עם מי אתה מקים קואליציה ומהן דרישותיו".
מדיניות ימין היא כזו היודעת קודם כל לייצר את הקואליציה המיטבית, לפני כל עמדה אחרת. עמדותיך הכביכול צודקות מאוד כאיש ימין – חסרות משמעות בתוך ממשלת שמאל.
בפוליטיקה אנחנו לא מצביעים רק לאדם עם תפיסת עולם. אנחנו מצביעים לקואליציה, שהרי רק היא המקדמת באמת מדיניות. עדיפה לאין ערוך קואליציית ימין עם הישגים חלקיים ועם בעיות מאשר איש ימין צודק הנמצא בתוך קואליציית שמאל.
וזו השכבה השלישית של השקר: המסקנה של כל ביקורת, צודקת ככל שתהיה, חייבת להיות מסונכרנת עם הבנה של מהי הקואליציה הטובה ביותר לעת הזו. ביקורת מימין של מי שהולך להקים קואליציה עם יאיר גולן ויאיר לפיד היא שרלטנות וטפשות.
הצורך של השמאל להשתמש במותגי ימין שקריים מעידה שהימין חזק מאי פעם. נותר לנו רק לשמור על צלילות דעת, ונוכל בהחלט לקדם את עם ישראל עוד שלב קדימה.
