מסיבת עיתונאים אלטרנטיבית

(כל דמיון למציאות מקרי בהחלט)
תא״ל אושר וינקלר (שם בדוי) כינס מסיבת עיתונאים בבסיס עורפי בשערי עזה.
תא״ל וינקלר, היה קצין רב זכויות והתקפי. התקפי מאוד, ובעיקר מלא תודעת שליחות מזוקקת.
מוזר, אבל לא היה לו תפקיד רשמי ונקודת מסיבת העיתונאים נגזרה מתפקידו, או יותר נכון מחוסר תפקידו..
מאחוריו לא היה רקע קרבי מלאכותי ומעוצב, אלא רק שמים תכולים לבנים כצבעה של הטלית וכצבעו של הדגל.
וכך אמר:

״הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ
נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל
בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ
עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ
לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ..
הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי
אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי.
נָא אַל תַּפְשִׁיעֵם בְּחַטֹּאתַי
וְאַל תְּחַיְּבֵם בַּעֲווֹנוֹתַי
כִּי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אָנִי.."

כך החל את דבריו מתוך תפילתו של שליח הציבור טרם יתחיל את תפילת מוסף של ראש השנה.
שפת גופו היתה משוחררת מאוד, שריריו היו רפויים ומבט ביישני, כמעט מתנצל על כך שהטריח את הנוכחים להגיע, היה נסוך על פניו. הוא לא שידר עצבנות, ההפך לגמרי.
והוא המשיך.

״איני יכול לדבר בשם אחרים, אז אדבר רק בשם עצמי.
תודעת השליחות הינה נר לרגליי, איני יודע במה זכיתי, אך אין יום שאיני מודה על כך לריבונו של עולם ולנציגי הציבור שבחרו בי.
אני מתפלל שאהיה ראוי לכם. אני לכם. רק אני לכם !!! זוהי תודעת השליח.
ללא דרישות, ללא תביעות וללא מבט מאיים חס ושלום, רק ענווה ומקצועיות הנגזרת משליחות זו.
אנו לובשי המדים צריכים לאפשר לכם לריב, להתווכח ולהתקוטט כאוות נפשכם על ערכי החברה. כאזרחים יש לנו מה לומר, אבל כעת אנו לובשי מדים ואיננו משרתים על תנאי.
כך חברה מתוקנת צריכה להתנהל.
את דעתי על נושאי המריבה הללו ואופן הטיפול בהם, אשאיר בצד.
אין לדעתי שום משמעות. בסוגיות חברתיות אני סתם אזרח מן היישוב. לא יותר ולא פחות מאף אחד.
לא אתן לעצמי שום ציון, את זה תעשו אתם, נבחרי הציבור ששלחתם אותי.
לי יש רק חובות, אין לי זכויות כלל מעבר לתפקידי המקצועי.
זהו תפקידי, וגם אם אני עושה ככל יכולתי לבצעו היטב, זה לא נותן לי אשראי לעסוק מעבר לכך״.
נסיים ברוח מגילת אסתר ובתודעת השליחות שלה ושל מרדכי היהודי פעלו.
'אם לעת כזאת תחרישי, רווח והצלה יעמדו ליהודים ממקום אחר'.
כלומר, אני פה במקרה, אמנם נפלה הזכות בחלקי, אך אם לא אני, וודאי יהיו אחרים שיזכו לכך..
תודה לכם שבאתם, יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות יחד כשליחים שלכם. נשלים אותה ככל שנידרש ונפעל בתוך כל אילוץ אשר תטילו עלינו.
מדם ליבו של לוחם אני מצדיע לכם שולחיי היקרים.
'ה׳ עוז לעמו ייתן ה׳ יברך את עמו בשלום' ".
תא״ל אושר וינקלר (שם בדוי) אסף את דפיו נכנס לאוטו ופשוט נסע. וזהו.
——————————————————
ובמקום אחר, במרכז הארץ, תפסו ראשיהם מספר אנשים ואמרו זה זה:
״מה זה השטויות האלה.. ככה מדבר תא״ל בצה״ל?? חייבים להגדיל את ההקצאות לקרן ווקסנר, זו ממש תקלה. ולקדם מיד מינויים נוספים של הרצי לפני שהוא הולך..״
״אל תדאגו, הסרוגים יאפשרו לזה לקרות.. חחחחח״ הם הראשונים שיתנערו מוינקלר..״
״אגב מה התפקיד הבא של וינקלר הזה ??״ שאל מישהו מהנוכחים, וכולם פרצו בצחוק מתגלגל.
והמציאות, היא תמשיך להתברר לה לאיטה, רבים ייפלו בדרך הבירור הנוקבת הזאת ומעטים יחזיקו בה ראש.
אך הם אלה שייזכרו לדורות.
ורווח והצלה תמיד יגיעו ממקום אחר כלשהו..