לרבים מאיתנו נדמה שאם הם יכולים להסתדר ברמה האישית עם אדם החולק עליהם פוליטית, אין סיבה שמה שעובד עם חבר במשרד לא יעבוד בכנסת ובתקשורת. נדמה להם שאם נבחרי הציבור שבחרו שנואים על ידי ערוצי תקשורת או חלקים מהרחוב הישראלי, כנראה שיש איתם בעיה.
רונן צור מנסה להפריד בין 'הם', האנשים שבחרת, לבינך.
הוא ישמח לתת לך חיבוק בתמורה לזריקתם וזריקת הדעות שלך מקטר הרכבת.
אחדות נוסח רונן צור
אז נפרק שלב אחרי שלב את האמירה המתעתעת הזו, ואת מורכבות הסיטואציה של נבחרי ציבור והנהגה ציבורית:
א. נבחרי הציבור שבחרתם הם ככלל (ותמיד יתכנו מקרים חריגים) לא פלגנים/מסיתים. יותר מזה, השנאה הזו לא באמת מופנית כלפי נבחרי הציבור באופן אישי, היא מופנית כלפיכם במצב צבירה של השפעה והנהגה ציבורית. נבחרי הציבור שלכם הם אתם על הגה השלטון. השנאה מופנית באמת כלפיכם, כלפי הדעות שלכם והדרך שלכם בהנהגת המדינה. זה נכון שאין להם בעיה איתכם, כאנשים פרטיים. נוח להם לספר לעצמם סיפורי הפרדה בין האדם שמולם לנבחר הציבור. אתם לא מאיימים עליהם כאנשים פרטיים, אתם רק חיים את חייכם. נבחר הציבור משפיע על צביון המדינה. אתם חמודים מאוד בעיניהם כשאתם נתינים, לא כשאתם מחזיקים בהגה הספינה.
וכאן צריך לומר: יחסי אנוש טובים ואהבת ישראל זה דבר חשוב מאוד, אבל זכותכם וחובתכם להשפיע לטובה על הנהגת מדינת ישראל בעת הזו ולדורות הבאים. אין לנו זכות לוותר על זה בשביל להתחבב על מישהו. יחסי אנוש טובים כוללים גם כבוד בסיסי למי שבחרתם לייצג אתכם בהנהגת המדינה, כבוד בסיסי לזכות שלכם לקדם את מה שאתם מאמינים בו. אל תוותרו על זה בשביל חיבוקים, זו לא באמת אהבת ישראל, וזה מסכן את עם ישראל.
השנאה מופנית באמת כלפיכם, כלפי הדעות שלכם והדרך שלכם בהנהגת המדינה
ב. תקשורת עוינת יודעת לייצר תדמית מאוד קיצונית למי שהיא חפצה בכך, ללא קשר לדמות עצמה. מעט עבודה עם תמונות וזוויות צילום, ציטוטים מחוץ להקשר, ספינים, רכיבה מתמשכת על מילה לא במקום, כל זה מצליח לייצר תדמית מאוד מכוערת עד שטנית לאנשים שממילא יש מחלוקת על דרכם. חלק גדול מהתיעוב היה נעלם במפגש מתמשך בלתי אמצעי ללא תיווך של עיתונאים שעמלים יום ולילה להציג את נבחרי הציבור באופן הנורא ביותר. המציאות הזו נכונה כפליים בעידן הרשתות, שם מלבים דרך קבע שנאה שקרית כלפי יריב פוליטי ללא התייחסות עניינית לדעותיו, דבריו ומעשיו.
תדעו שיש נבחרי ציבור רבים שבניגוד לתדמית שהתקשורת יצרה להם, הם יודעים לצד נאמנותם לדרך בשמה נבחרו גם לגשר על פערים ולייצר חיבורים עם חלק לא מבוטל מברי הפלוגתא שלהם בכנסת. אך לא תשמעו על כך בתקשורת שמייצרת את אותה שנאה לימין, וגורמת לכם לדמיין שאם רק היו שם אנשים כמוכם הכל היה מסתדר.
ג. על פי רוב, יתרונות וחסרונות באים יחד. יש אנשים מאוד לבביים שלא יודעים לקדם שום דבר טוב במציאות המורכבת של ציבוריות ופוליטיקה. הם יחייכו אליכם ויחבקו אתכם, אבל לא יקדמו את המציאות, וגם ינוצלו לרעה. ויש אנשים פחות רגישים שיודעים לעבוד נכון במציאות ציבורית מסובכת. נבחר ציבור הוא לא פרזנטור ולא עובד רווחה (יש מפלגות שנבחרי הציבור נראים כך…), הוא צריך לקדם מדיניות במציאות קשוחה. הוא צריך עמוד שדרה ערכי ותבונה פוליטית. הוא כנראה לא מצטיין בהכל. יתרונות באים עם חסרונות מובְנים, לפעמים חסרונות בתחום אחד באישיות מאפשרים יתרונות בתחום אחר. אנחנו לא מצביעים עבור מחנך כיתה או פרזנטור של מוצר, אלא עבור מי שיכול לייצג את דעותינו ולקדם מדיניות טובה יותר בתנאים קשים של ספינים, מניפולציות וכוחנות. כשאתם באים להעריך את מעשיהם, הסתכלו על זה לפני הכל.
קודם יש לבחור באנשים עם תבונה פוליטית מעשית שנאמנים לדרך בשמה בחרתם אותם. הפיוס והריצוי יבואו בעתם ובזמנם כשהמציאות תהיה בשלה לכך
ד. הרבה דתיים לאומיים נותנים משקל מופרז להערכה הפוליטית כלפיהם וכלפי נציגיהם. הם מייחסים משקל רב מדי לשאלה האם האנשים שהם בחרו מוצאים חן בעיני מכריהם מהשמאל. הם חושבים שאם מכריהם מהשמאל סולדים מהאנשים שבחרו, סימן שלא בחרו טוב. ואז הם מחפשים דמות אחרת מהמגזר עליה יאמרו 'דווקא הוא ממש בסדר, הלוואי כולם היו כמוהו'. ואת זה הם מתבלים בדמיונות של קידוש השם וקירוב לבבות.
אבל לפעמים זה ממש להיפך. נציגיהם הפוליטיים אינם אהובים דווקא מפני שהם מקדמים בהתמדה את מה שנבחרו לעשות, ולא מתכופפים בפני אחרים כדי למצוא חן.
פוליטיקה אינה קירוב לבבות ליהדות. מטרתה איננה לקרב יריבים פוליטיים כדי שיהיו מעשיכם אהובים ורצויים בעיני כל הבריות.
אל תחפשו דמויות שמוצאות חן מתוך דמיונות אחדות. חפשו דמויות עם עמוד שדרה ערכי ויכולת לקדם במציאות פוליטית מורכבת את מימוש הדרך בשמה הם נבחרו.
אין זה מתפקידנו לפתור את כל בעיות האחדות בעם ישראל. כל דבר במקומו, ו"את הכל עשה יפה בעתו". קודם יש לבחור באנשים עם תבונה פוליטית מעשית שנאמנים לדרך בשמה בחרתם אותם. הפיוס והריצוי יבואו בעתם ובזמנם כשהמציאות תהיה בשלה לכך.
