כתבנו בעבר על ׳פורום תקווה’ וגם על צביקה, אך המלחמה הנוכחית מתנקזת לסוגיית החטופים והיא מבטאת מאבק תרבותי ענק, וטבעי הוא שנדרש לנושא הזה שוב ושוב.
הסוגיה הזו כוללת בתוכה שאלות על אחריות לאומית, על היחס בין פרט לכלל, על רגש מול שכל, מבט אל העתיד ולא רק על ה׳כאן ועכשיו׳ בלבד ועוד.
עצמו עיניים ונסו רק לרגע קטן לשים את עצמכם במקום של צביקה מור ומשפחתו.
ככה נראית גבורה הראויה להילמד בבתי הספר וראויה להעמיד דורות של בנים מסורים לעמם, ארצם ומורשתם!
״אל תדון אדם עד שתגיע למקומו״. איננו דנים ובטח לא שופטים אנשים אחרים; אנו מדגישים את מי שנשאו ליבו, רוחו איתנה וראוי הוא לכל שבח.
בלי לאבד את הראש, בקור רוח, בכאב עצום – אך לא בהתפרקות.
בבכי חרישי טבעי ומתבקש בביתך הפרטי, אך בביטוי מלא עוצמה, גבורה ושלוות נפש בפומבי.
ביום רביעי האחרון נשא צביקה נאום ב׳ועידת הגבורה והניצחון׳.
בטרם החל צביקה לדבר, נעמד הקהל כולו על רגליו ומחא לו כפיים ממושכות על השיעור המתמשך שהוא מעביר לנו.
מחיאות כפיים שביטאו הצדעה והערכה לפועלו עבור כולנו.
בנאום של צביקה ראוי לעסוק. ללמוד אותו ולהעמיק בו, הואיל והוא מצטרף לנקודות ציון נוספות בבירור הלאומי שאנו עוברים ושילווה אותנו מן הסתם גם בהמשך.
כל מי שעוסק בחינוך יודע שתוצאות השיעור המצמרר הזה לא תמיד ייראו בטווח הקצר.
אך בטווח הארוך, השיעור וכלל פועלו של ׳פורום תקווה׳ ייזכרו כנקודת ציון משמעותית נצחית לדורות.
צביקה, כנציג ׳פורום תקווה׳ ונציגם של רבים בעם ישראל, עומד בלחצים קשים, ביחס תקשורתי מביש, בעלבונות, במניפולציות מתוחכמות שנופלים בהן רבים וטובים לייתר את ׳פורום תקווה׳ ולהופכו ללא רלוונטי, כשמולם יש בידיו משאבים מוגבלים בלבד.
על כל זאת אנו מצדיעים לצביקה כשליח ציבור גדול.
בתפילה לניצחון מוחלט על אויבינו ולשחרור כל חטופינו.
שבוע טוב!
לצפייה בדבריו של צביקה מור דרך קישור:
