ביום רביעי הקרוב תתקיים צעדה בירושלים של מספר ארגונים תחת הכותרת ״כולם מתגייסים״.
לכאורה יוזמה מבורכת. גם אני חושב שכולם צריכים לתרום למדינת ישראל, כל אחד בדרכו. ומי שלא לומד תורה, צריך לדעתי לעשות שירות לאומי כלשהו או להתגייס למסגרת שמותאמת לאורחות חייו. את מתווה גיוס החרדים שלי כתבתי במאמר ארוך בשם ״גיוס חרדים – כיצד?״. בקצרה: בהידברות, בתהליכיות ולא בכפייה. הצבא וארגוני השמאל לא רצו לגייס חרדים במשך 75 שנה והם לא יצליחו לעשות זאת עכשיו בחוק של כפייה. כמו שדתיים לא יצליחו להעביר חוק לימוד תורה לחילונים, עם כל חשיבות עולם הרוח, מהסיבה הפשוטה: עולם תרבותי משנים רק בתהליך ולא בחוקים. חוק כזה ייצור בדיוק את התוצאה ההפוכה.
את מה שכתבתי כאן יודעים כל המארגנים של הצעדה וכל אלו שמדברים על גיוס בכפייה, אז למה הם עושים זאת?
מי שיקרא בעיון את הכתבה יראה שמדובר במילואימניקים שפנו לשירות התעסוקה, ולא במדגם מייצג של המילואימניקים. אתם מכירים מילואימניק שפנה לשירות התעסוקה? אני לא
שתי הערות חשובות:
- במאמר הזה אינני מדבר על הארגונים החתומים על הצעדה הזו, אלא על רוח הדברים בציבוריות הישראלית. ביקורת באה לחדד נקודה מסוימת שצריכה תיקון ולא לבטל הכל. יש כאלו שכוונותיהם רצויות, אך לדעתי מעשי המחאה שלהם לא יחוללו שום שינוי תרבותי.
- אני מלא הערכה אינסופית למשרתי המילואים ולמשפחותיהם, לזכויות הרבות שלהם ולקשיים שלהם. אין לי ספק שיש להקל מעליהם את הקושי ככל האפשר ולסייע להם.
ועכשיו לטענות המרכזיות:
א. פייק ניוז
ראשית, נפרק את הפייק ניוז: מערך המילואים לא קורס, בדגש על המילה ׳מערך׳, מן הסתם יש מילואימניקים שקורסים. נכון, יש קשיים, זה מאוד לא פשוט, צריך עוד כוח אדם, אבל המערך לא קורס. בכתבה המצורפת מ׳ידיעות אחרונות׳ נכתב בכותרת ״41% מהמשרתים פוטרו או נאלצו לעזוב את העבודה״. הכתבה שותפה על ידי נפתלי בנט ויאיר ויגלר יו״ר ״פורום מילואימניקים דתיים״. מי שיקרא בעיון את הכתבה יראה שמדובר במילואימניקים שפנו לשירות התעסוקה, ולא במדגם מייצג של המילואימניקים. אתם מכירים מילואימניק שפנה לשירות התעסוקה? אני לא. בנט ווילגר שיתפו פייק ניוז. למה? עוד מעט נבין.
ב. ניכוס ערכים
מאז תחילת המלחמה עשיתי מעל 250 ימי מילואים, אני רואה בזה מצווה גדולה מאוד. המטרה שלי הייתה ניצחון במלחמה, השמדת החמאס והחזרת החטופים. לא קידום אג׳נדה פוליטית כזו או אחרת. לדעתי הקמה של ארגון בשם ״המילואימניקים הדתיים״ היא מטעה. רוב המילואימניקים הדתיים שאני מכיר אינם משתייכים לארגון כזה או אחר. הם פשוט משרתים את המדינה במדים, בלי שום הפגנות וצעדות בשם השירות הצבאי שלהם. הם יודעים שלצבא לא מכניסים פוליטיקה. זה בסדר גמור להקים ארגון שמסייע להם, אך לא בסדר להשתמש בהם לנושאים פוליטיים.
הצעדה הזו גם בחרה באופן מוזר לעבור דרך הר הרצל. מספר הורים שכולים פנו למארגני הצעדה בבקשה לא להכניס פוליטיקה והפגנות להר הקדוש הזה, כי את הר הרצל מרחיקים מפוליטיקה וממחלוקות. מתנהל כאן שיח של ניכוס ערכים. שירות המילואים והר הרצל לא שייכים לאף ארגון ולאף מגזר. לא ל״אחים לנשק״ ולא ל״המילואימניקים הדתיים״. (הבנתי שבסוף הם שינו מקום אך לא ראיתי פרסום רשמי).
ג. מי מעצב את סדר היום?
אנחנו רגילים שארגוני שמאל משתמשים בשיח של ניכוס הערכים ומהפיכות של ״עכשיו״. אבל הצטרפות הארגונים הדתיים להפגנה הזו (בית הלל, צהר ועוד), מצערת מאוד.
כי לא מדובר רק בניכוס ערכים וחוסר סובלנות (מה קרה לשיח ההסכמות הרחבות?) אלא שרובו של הקמפיין הזה מבוסס על שיח של החלשת המילואים והחלשת האומה כולה. מפרסמים כל הזמן כתבות על אנשים שקורסים, על פיטורים, זורעים ייאוש באומה במקום לתת כוח. אני לא טוען שאין בעיות. יש, וגם תהיינה. אבל הציונות הדתית תמיד ידעה לדבר על הרוח, לתת כוחות, מוטיבציה. כאן יש אימוץ מלא של שיח המדוכאים המרקסיסטי של השמאל. ״אנחנו הקורבן, החרדים מדכאים אותנו״.
חלקים בציונות הדתית (לא כולם) אימצו לחלוטין את תודעת השמאל וצורת החשיבה שלו.
שוב, לא כל הארגונים החתומים שם דוגלים בשיח הזה, חלקם עם כוונות טובות להציף פערי כוח אדם. הם דומים לרבנים שחותמים על עצומה יחד עם אנשי שמאל מתוך רצון טוב, ויום למחרת מגלים שהתקשורת מיסגרה את כל העצומה עם דף מסרים שהם לא חתמו עליו.
אתן לכם כלל: אם אתה דתי, או את דתייה עם כיסוי ראש, וערוצי התקשורת של השמאל פונים אליכם לריאיון, זה לא כי מעניין אותם לשמוע את המצוקות שלכם, אתם ממש לא מעניינים אותם. הם רוצים שתדברו נגד החרדים ונגד הממשלה. הגישה של ״זה נושא אמיתי שצריך לטפל בו ולא אכפת לי איך זה יקרה״ היא גישה נאיבית שלא מבינה השלכות. יש אנשים נאיביים שחושבים שהם מעצבים את סדר היום הציבורי, כי הם רואים הכל דרך נקודת מבטם הקטנה, האידאליסטית והטהורה – קוראים לזה ״טהרנות״.
אז מי מעצב לנו את סדר היום?
מדוע לא מדברים על התקציבים שעוברים לערבים שלא משרתים בצבא? מדוע לא מדברים על האפליה המתקנת שלהם באקדמיה? מדוע לא מדברים על הקרקעות שהם מקבלים? למה אתם לא פועלים לכך שכל לוחם מילואים ומשפחתו יקבלו קרקע? פשוט מאוד: כי התקשורת מעצבת את סדר היום הציבורי, והדתיים מגיעים ומארגנים צעדות.
למה אין צעדה דתית לאומית נגד בג״ץ?
אתן לכם כלל: אם אתה דתי, או את דתייה עם כיסוי ראש, וערוצי התקשורת של השמאל פונים אליכם לריאיון, זה לא כי מעניין אותם לשמוע את המצוקות שלכם, אתם ממש לא מעניינים אותם. הם רוצים שתדברו נגד החרדים ונגד הממשלה
ד. הצדיקים הטהורים אינם קובלים?
בנושא גיוס החרדים עסקתי שנים לפני שכל הארגונים האלו צצו, זה לא עניין אותם אז, ופתאום הם באים ועושים מהפכות. זה לא עובד ככה. השמאל יודע שכפייה מייצרת ריאקציה תגובה הפוכה, וזה בדיוק מה שהם רוצים.
לפני 3 חודשים התכנסו ארגוני השמאל תחת הכותרת ״משלבים ידיים לשינוי המפה הפוליטית״.
בסעיף 4 במסמך שהפיקו נכתב: ״חגי פרידלר – חובש הכיפה היחיד בפורום, מטעם ״הרוח הציונית״, הדגיש את הכעס בציונות הדתית על החרדים".
ובסעיף 5 נכתב: ״הדוברים התמקדו בשני תחומים – הפלת הממשלה ובניית חלופה נכונה״.
השמאל מבין היטב שהדרך להפיל את הממשלה היא על ידי פילוג בין הציונות הדתית למגזר החרדי. המגזר הדתי, שגדל על האמירה ״הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק״, הפך למגזר שקובל נגד החרדים כל הזמן. המגזר שגדל על עין טובה ולימוד זכות, דן לכף חובה רק את החרדים (את השמאל אסור, יש לו סגולת ישראל…). המגזר שגדל על אהבת ישראל ועל האמירה שבית המקדש ייבנה רק באהבת חינם, התמלא באמירות קשות נגד המגזר החרדי. מדוע נגד השמאל אסור להתבטא ונגד החרדים כן? מה קרה ל״גאולתן של ישראל קמעא קמעא״? מתי אימצנו את השיח של ״את כולם עכשיו?״. מה קרה ל״אחדות זה הערך הכי חשוב״?
כי חלקים בציונות הדתית (לא כולם) אימצו את תודעת השמאל – החרדים הפכו למדכאים האולטימטיביים, וכל השאר מדוכאים.
ה. גם אני חושב שצריך לגייס חרדים שאינם לומדים (כמובן מי שלומד תורה גם יכול להתגייס למצווה), אך לא בכפייה, לא בשנאה, לא בסנקציות, אלא מתוך אהבת ישראל והסברה. אני מבין את הקושי של אנשי המילואים; זוהי תקלה גדולה שבכירי הצבא היו שבויים בקונספציה, סגרו כמה חטיבות, קיצרו את השירות הסדיר ולא רצו לגייס חרדים. השינוי התרבותי יהיה בהדרגה ולא בכפייה, עם כבוד לגדולי ישראל החרדים.
בע״ה נחזק את רוח העם, ניתן מוטיבציה ללוחמים שמוסרים את נפשם, נסייע להם ולמשפחותיהם, ונתקן תהליכים בסבלנות.
