זוכרים את הקדמת התרופה למכה משבוע שעבר בהקשר שלושת השבועות ואת ״אגדת חורבן״ ?
אז הנה ממש טרי משולחנו של קצין חינוך ראשי בצהל.
(אגב, אני מכיר אותו אישית, ברמה הפרטית הוא אחלה בן אדם וגם גיבור גדול. אבל לא הפרסונה היא החשובה פה).
בואו נצא יחד לקריאה ביקורתית מודרכת. אגב, כך ראוי לגשת לכל טקסט היום.
תקראו את דבריו קודם, ואחכ את ההערות.
מוזמנים
1. ״שלושת השבועות הקרובים הם קריאה לשיח״: בגוף צבאי מתרכזים קודם כל בקריאה לשרת את הממלכה.
צבא לא עוסק ב״שיח״.
צבא הוא לא תנועת נוער היושבת במעגלים ומשוחחים.
צבא מתעסק בשאלה המרכזית כיצד מנצחים, גוברים על האויב ומפרקים לו את הצורה.
כל השאר משני בלבד.
ב״שיח״ עוסקים בחברה האזרחית.
בצבא מבינים שחיזוק המשמעת והלכידות סביב ממשלה נבחרת הוא החשוב.
אתם זוכרים ? כמו בהתנתקות..
2. ״נשמה אחת ולב אחד״: האם כאשר יש סירוב כזה או אחר בצהל, יש נשמה אחת ולב אחד ?
נשמה ולב אחד יהיו רק כשתהיה הבנה שלממלכה יש לציית ויהי מה, וכל קריאה לסרבנות יש לגנות.
רק כך תישמר נשמה אחת ולב אחד.
ובאזרחות נעסוק בהידברות, ובשכנוע האחד את השני, בדיון פתוח ונפש חפצה.
3. ״יש להכיר בייחודיות וביחד״:
שימו לב, זה עדין..
מדובר בגוף צבאי בו אין בעיית לכידות בין ימנים לשמאלנים. כל מי שהיה דקותיים בצהל מבין זאת.
כלומר, פה קח״ר מתבלבל לגמרי ומדבר בלי לשים לב לחברה הישראלית.
מי שמך ?? אתה בסך הכל פקיד, לא נבחר ציבור שקיבל מנדט לייצג ציבור.
זה בלבול שרבים נופלים אליו.
גם דתיים עם דרגות.
אם היה אומר:
״יש להכיר את הייחודיות והשונות אבל לזכור תמיד שאנו משרתים ממשלה נבחרת״ זה היה מצוין, אבל הוא לא כותב כך..
4. ״המחיר שנשלם אם לא נקבל את הריבוי והשונות, מחיר ההקצנה וההיבדלות״: שוב, מי קובע מה קיצוני בחברה ? פקיד כזה או אחר ? פרופ׳ לפילוסופיה ? אולי רב ? מי שקובע מה ייחשב קיצוני זה הציבור. לא מפקד בכיר וחשוב בצבא.
המשפט הזה הוא ליקוי מאורות ענק והוא מתחבר לגמרי לסעיף הקודם.
המדגיש קבלת שונות בלבד ולא של ציות לפקודות ולהוראות של ממשלה נבחרת.
5. ״המלצה לצפייה באגדת חורבן״: והסאבטקסט כמובן: ״והסיקו את המסקנות הנכונות כפי שאני מבין אותן..״
האם ״מותר״ גם לצפות ולהסיק מסקנות אחרות, הפוכות לגמרי מהסרט ?
המלצה לצפות בסרט התומך את דעותיך האזרחיות היא לא במקום. בשפה מכובסת..
6. ״לקיים שיח ולהרבות אהבת חינם״: שוב, חוט חורז של אותו מסר ללא מילה אחת אפילו, בהקשר של גינוי סרבנות תקיף והדגשת הצורך בקיום פקודות של ממשלה נבחרת.
נדגיש:
בנין הבית ייחרב חס ושלום, כאשר יהיו סרבנים, פלגנים, שורפי אסמים שאינם מוכנים לקבל את הכרעת הממשלה הנבחרת קודם כל.
ממשלה בישראל היא גוף הכונס בתוכו את רצון הכלל. היא לא משהו טכני.
מדובר פה בדבר החשוב מכל !
תפקיד הצבא הוא לוודא זאת. גם בכוח.
לפחות כמו של בן גוריון בהקמת המדינה כאשר הבין מהי ׳ממלכתיות׳.
ואם לא כמו בן גוריון, אז לפחות כמו דן חלוץ בהתנתקות.. אתם זוכרים ? בנחישות ורגישות..