1.התרגלנו להעריץ בעלי דרגות לובשי מדים ללא שום חוש ביקורת בסיסי.
אפשר להירגע, חוש ביקורת, לא הטלת רפש ושנאה חס ושלום. (אם מיד קפץ לכם המושג הזה- שנאה, תשאלו עצמכם מדוע ? ביקורת ובירור, גם אם הוא נוקב, אינם שנאה. לא כלפי רבנים, לא כלפי מפקדים ולא כלפי אחרים. בנחישות וברגישות.
2.שכחנו שמדובר בבני אדם המשקיעים את מיטב מרצם וחייהם להגנת העם והארץ בלבד, ולא במלאכים מושלמים. אתם יודעים, כמו רבנים וראש ממשלה..
3.כלפי כל בעלי התפקידים אנחנו מצליחים לעשות הפרדה בין האדם לבין תפיסת עולמו ורק כלפי מפקדים בכירים לא. הכל מצוין אצלם. איך זה יכול להיות ? (מחלוקת בדעות, לא בלבבות כן).
4.שתקנו. לא ביקרנו מספיק לפני המלחמה אז כעת, קצת לא נעים לנו. מה בשעת מלחמה נתקוף את הרמטכ״ל ?? באמת מורכב.
5.אבל כעת נעשים מעשים שלא ייעשו בקיוסק שכונתי וודאי לא בצה״ל. ממנים קצינים שייעצבו את צה״ל שנים קדימה. צה״ל (אולי) גורר רגליים בכיבוש רפיח, מנסים למנות וועדות חקירה של אלה שהיו אחראיים לקונספציה, לא נוזפים כנדרש בקצין שדיבר כפי שדיבר לנבחרי הציבור, סוגיית ברק חירם ועוד.
6.אז מסתבר שלא הבנו מספיק מהי ״ממלכתיות״. (או שהיה לנו נוח לא להבין). מישהו לא ביקר, חלק או נזף בבנו רק כי הוא בנו ?? הרי ברור שלעיתים נדרש לעמוד בתוקף על האמת גם מול בנך היקר, זה לא מבטל את אהבתך כלפיו. אז מה השתבש אצלנו בתפיסה הממלכתית ?
7.סתימת הפיות שלנו היום וגינוי דווקא פוליטיקאים הדורשים תשובות, מתוקף תפקידם מבכירי המערכות הבטחוניות, מעידים על תפיסה ילדותית מאוד ביחס לדמוקרטיה. שטפו לנו את המוח שיש פה מלחמת טובים נגד רעים. והרעים הם כמובן הפוליטיקאים. ככה מכרו לנו את ״שומרי הסף״ הטהורים.
8.אם לא נתבגר כעת, במהירות, נמשיך לעמוד דום ולשתוק כשמישהו מנצל זאת כדי לכייס אותנו. (ז׳בוטינסקי).
9.וכמו תמיד, הכל על פי הכלל הידוע: ברגישות ובנחישות.
10.ואם לא נשדרג מהר את תפיסתנו הממלכתית, נפגע פגיעה קשה בממלכה עצמה, בארצה ובאזרחיה.
