ראשית, כאדם פרטי, אני מסכים עם הנורמה הזו. לא סובל את הארץ הארורה הזו אבל כלפי מפקד השאלה פה היא רחבה ואחרת לחלוטין.
בואו נתחיל.
1.תפקידו של צה״ל הוא אחד ויחיד- לנצח במלחמה, להביס את אויבנו ולפרק להם את הצורה. זהו.
לא לחנך, לא להתעסק בבניית החברה, לא לקדם שוויון ללהט״ב מצד אחד, וגם לא להתנדב עם נזקקים מצד שני, וגם לא לעסוק ב״משבר האקלים״ ושאר ירקות. כך מקבלים מפקדים המוטרדים מהמצב החברתי במקום מהחמאס. מוכר לא ?
2.יובהר, מפקד בכיר מאשר יציאה פרטית לחו״ל מטעמים פרוצדורליים בלבד. (לא מדובר במשלחות צה״ל לפולין). הוא לא אמור להכניס שיקול דעת ערכי לסוגייה הרחבה הזו.
הוא לא קיבל על כך מנדט.
אך ורק שיקולים פרוצדורליים. אחרת איפה יעבור הגבול ?
3.המגמה הזו של פקידות המחנכת את הציבור היא מסוכנת מאוד ואנטי דמוקרטית. קו ישיר קיים בין קרן ווקסנר ומה שהיא מקדמת, האקטיביזם השיפוטי הקובע אלו ערכים ראויים לנו כחברה במקום להיצמד ללשון החוק ולתת לנבחרי הציבור ולעם לקבוע מה ראוי לנו ומה לא. זוהי ליבת הטענה.
4.למפקד, כפקיד בכיר, מתוקף מטרת הארגון בו הוא משרת, ומתוך הבנת התפקיד שלו, יש סמכות להרחיב את העיסוק ולמתוח אותו ככל שיידרש כדי לנצח בקרב. כל פעולה המקדמת באופן מובהק ניצחון היא ראויה. הכל !!!
ומה שלא באופן מובהק, זהירות !
5.בואו נודה, חלקנו תומך בצעד הזה כי זה פשוט מתאים לתפיסת עולמנו. זה הכל. אבל איפה עובר הגבול ?
אם כללי יושרה מנחים אותך, אתה צריך להיצמד לכלל הפשוט שמפקד צריך לעסוק בתחום תפקידו המובהק בלבד ולא לחנך את חייליו במובן הרחב של המילה. אם פעם אחת אפשרת את פריצת הכלל הזה, כי הוא מסתדר לך עם תפיסת עולמך, אל תבוא בטענות כשמפקד אחר עם תפיסת עולם אחרת לגמרי, ייקח את חייליו לצבוע בתים של ארגוני להט״ב ולהתנדב עם ילדי מסתננים כי לדעתו כך מחנכים לוחמים להיות הומניים. אגב, הכל קרה כבר בעבר.
״איך אפשר להשוות בכלל בין הדברים?״. ישאל השואל.
זה נכון, אי אפשר להשוות כלל, אבל זה מה שקורה בשטח. אנו דנים בעולם מצוי לא רצוי.
6.שאלה: ״רגע, אז מה אנחנו נגד חינוך ?
תשובה: אנחנו לא נגד חינוך אבל זה לא תפקידו של צה״ל.
לצה״ל יש תפקיד אחד בלבד והוא לנצח.
תודעה מפותחת וודאי נדרשת לצבא, אבל החברה מתווכחת בלהט על ערכיה. לכן, עסקו במורשת קרב, בדבקות במשימה, ברעות לוחמים ובמסירות נפש הכרחיים, לא בסוגיות מרחיקות לכת כמו נסיעות פרטיות לפולין.
ולכן, על מפקד לעסוק במינימום הנדרש וברגישות רבה כדי שלא לגרום לשורות להתפורר כי מישהו החליט עכשיו למתוח את הגבול. זכרו, צריך לנצח !
7.שימו לב למדרון החלקלק, מפקדו של אותו מפקד, קצין בדרגת אלוף, טען בפומבי שלטעמו לא ראוי שמפקד יילך למשחקי כדורגל של בית״ר ירושלים ויישב ביציע כאחרון האוהדים..
ובהזדמנות אחרת טען שהוא ממש
״מתלבט אם לומר לחניך שעוד רגע יהיה מג״ד להוריד את הפאות כי הוא הולך להיות מפקד גם של חיילים חילונים וזה לא ממלכתי..״.
(בפני כולם טענתי בפניו, בנחישות וברגישות על דבריו המזעזעים ואמרתי לו שמפקד יכול להיות עם קעקועים מכף רגל ועד ראש, או פאות מראש עד כף רגל ואין לכך שום קשר לממלכתיות. הזוי).
8.הנושא הזה רלוונטי מאוד היום משום שכך צומחת לנו פקידות בטחונית המטיפה מוסר לעם ולנבחריו. עוסקת בערכים מופשטים במקום בניצחון, מממסמסת פקודות כי זה לא מסתדר עם תפיסת עולמה הערכי ועל כך אסור לנו לשתוק.
רבותיי, אל תעסקו בסוגיות הללו בנאיביות ובמצב תודעתי ציבורי מתוקן, עסקו בהם מתוך הבנת המרחב הציבורי המורכב בו אנו חיים.
9.וכפרפרזה מעולם המשפט, אנחנו לא מחפשים שופטים אקטיביסטים ימניים אלא שופטים שפשוט נצמדים ללשון החוק. ודי לחכימא..
קדימה, עד לניצחון המוחלט !
