א. מהי סוף סוף בינה מלאכותית?
נתחיל במה היא לא.
לאדם יש הכרה. האדם מסתובב בעולם, רואה, לומד, מדבר, חושב.
לבינה מלאכותית לעומת האדם, לעולם לא תהיה 'הכרה' במובן שאנו מייחסים לבני אדם.
לזה לא תעזור כל הטכנולוגיה שבעולם.
מה כן בינה יכולה לעשות? היא יכולה לחקות פעולות מעשים וכישרונות של בני אדם.
איך היא עושה את זה? פשוט, היא 'צוברת' כמויות אסטרונומיות של ניסיון בתחומים מסוימים, ניסיון שגם הוא עצמו בנוי אך ורק מפידבק של בני אדם לגבי פעולות מסוימות.
למשל – אם סגנון כתיבה מסוים גורר המון התייחסות, אז הבינה המלאכותית תנסה לחקות את הממוצע של סגנון הכתיבה הנ"ל. האם היא 'יודעת' לכתוב?
ברור שלא, אלא היא עושה ניסוי וטעיה במכפלות עצומות, וכך צוברת ניסיון אילו פעולות שלה משביעות את רצון האנשים ואילו לא.
הבינה המלאכותית לא 'חושבת' ולא 'מודעת' במובן האנושי, היא פשוט מערכת חיקוי ענקית של סך כל המשובים שהיא מקבלת מאנשים המשתמשים בה
בבסיס, הדבר דומה לכל מערכת עם משוב אינטרנטי, כמו ציונים שאנשים נותנים לבתי מלון, להזמנת מוצרים שונים או ללייקים לציוצים בטוויטר. אלא שהבינה כבר עובדת בצורה יותר אוטומטית.
שורה תחתונה – הבינה המלאכותית לא 'חושבת' ולא 'מודעת' במובן האנושי, היא פשוט מערכת חיקוי ענקית של סך כל המשובים שהיא מקבלת מאנשים המשתמשים בה. באופן הזה כבר היום היא יכולה לייצר בדיחות שיצחיקו מאד את האדם הממוצע, לכתוב מאמר הגות שיסביר רעיונות פילוסופיים, או ללוות אדם בטיפול פסיכולוגי.
ב. חרדה אפוקליפטית במטרה לשלוט
אחת לכמה שנים עולים מומחים לקדמת הבמה ומסבירים שעוד רגע כלל האנושות תחרב.
פעם מפאת ילודת יתר ולכן חייבים להגביל ילודה, אחרת לא ישאר אוכל בעולם. פעם מקריסת הכלכלה ולכן חייבים להנהיג קומוניזם עולמי. פעם בגלל החור באוזון, מגיפות, משבר האקלים ועוד.
הטענה החוזרת היא שאם נמשיך בתחרות בינינו – בני האדם, ונמשיך להחזיק בזהויות הטבעיות ש'מבדלות' אותנו, עלול העולם להיחרב. הפתרון האחד הוא תמיד להנהיג משטר חזק ולמחוק את הזהויות.
פעם אחר פעם הפתרון המוצע לקטסטרופות הינו לתת כח מאד גדול לגופים ומנגנונים מסוימים ובלתי נבחרים, שיוכלו לשלוט בכל השאר, וכך לווסת את 'המשבר'. מרקס רצה שליטה באמצעי הייצור; האקלימיסטים רוצים שליטה בפליטות הפחמן שהם יקצו לכל מי שבא להם בטוב; אהרן ברק רוצה שליטה על החוקים והממשלה.
וכיום – יובל נח הררי, ביל גייטס ודומיהם, דורשים שליטה על הבינה המלאכותית.
על מי חזונות קטסטרופליים עובדים?
לרוב על אנשים החיים ללא משמעות, מבחינתם החיים הם מסע ארוך איטי ודועך אל המיתה.
כשזה הראש – התחושה הקיומית היא חרדתית וקטסטרופלית. זה מוסיף אדרנלין ומשמעות ליום יום.
כל תיקון פסקת התגברות היא דיקטטורה, כל כוס חד פעמית בפח היא אקולוגיה קורסת. והטכנולוגיה – היא הולכת להשמיד את האנושות.
ג. מי ישמור על ההמון?
שאלה שנשנית בכל סוגיה בשנים האחרונות – מי ישמור על האנושות מפני ההמון? הרי ההמון הוא כזה בור, מלכלך ומעריץ דיקטטורים.
'אדמו"ר הפרוגרס' יובל נח הררי, ממליץ בספרו האחרון 'נקסוס', להפקיד את השליטה בבינה המלאכותית בידי מועצת משפטנים ופרופסורים שיוכלו לווסת להמון את השימוש בה.
הררי טוען שיש הבדל בין 'אמת' לבין 'ידע', ומכיוון שלא תמיד הידע תואם לאמת, מועצת משפטנים ופרופסורים תוכל להחליט להמון מתי ה'ידע' הוא 'אמת' ומתי לא.
נשמע מצוין, לא?
אז זהו, שהניסיון מלמד שבכל פעם שאנשים הפקידו כח רב מדי בידי אנשים בלתי נבחרים, אנחנו נכנסים למצב בעייתי מאוד. בלשון המעטה.
מתי נחזיר את הריבונות של העם על חייו?
ד. בינה לעומת האדם
הררי, ככל הגות המנסה להמציא את הגלגל וּבָזָה לעבר ולאינטואיציה האנושית, מכיל סתירות בכל שעל ושעל. לצד דאגתו הגדולה לאנושות, הוא עצמו באותו הספר מבטל את הצורך או את הערך של האנושות. אם תימחה האנושות, טוען הררי, לָ'עולם' עצמו לא יהיה אכפת והוא פשוט יכין בתהליך אבולוציוני בן מיליוני שנים את ראשית החיים מחדש.
בנוסף, טוען הררי שבעתיד אולי נצטרך להעניק 'זכויות' לישויות בינה מלאכותית, ובכך מבטל את ערך החיים, שכן מה ההבדל בין בינה עם 'תודעה' לבין אדם שנמצא ספון במחשב, מזמין אוכל הביתה דרך המחשב, ומנהל את כל חייו ומערכות היחסים שלו באופן מקוון?
תוך כדי דברים אלו, הוא מחבר הכל לצורך של האנושות להמעיט ילודה ולדלל את האנושות. בשביל האנושות כמובן.
קצרה היריעה מלהמשיך.
עלינו להבין שאדם מנותק שורשים יאבד כל כיוון. רק אדם וְעַם האוחזים בשורשיהם וזהותם, גאים בהם ונלחמים עליהם, לא הם יהיו העבדים של המכונה
מדוע מי שלא מאמין שלאדם יש ערך נבדל מאשר כשבעים קילו מים ופחמן של גופו, או מאשר גלי חשמל בינאריים של בינה מלאכותית, יהיה אמון על שמירת האנושות?
האם בידי פרופסורים כאלו ניתן סמכות ומשרה? שופט בג"ץ שתופס את האדם כקוף מוכשר ראוי לפסוק בענייני מוסר?
עידן הבינה המלאכותית דורש מאיתנו לחדד לעצמנו – מה שמבדיל את האדם מיתר המציאות הוא צלם האלוקים הטמון בתוכו.
כל אידיאולוגיה שנטשה את תודעת צלם אלקים היהודית הפכה את האדם ל'אבק בגלגלי המכונה הגדולה'. הרי מה זה עוד שבעים קילו פחמן שנשלחים למחנה עבודה סיבירי לעומת המהפכה העולמית הגדולה שתשנה את ההיסטוריה לאוטופיה?
ה. המציאות הישראלית – מתקן אימונים
נראה שהמציאות הישראלית הכינה אותנו טוב טוב לענות על שאלות יסוד אלו:
- מי אנחנו רוצים שישלטו בחיינו? פקידים בלתי נבחרים ומערכות משפטיות חזקות ובלתי שקופות, או דווקא שההמון יהיה חירותי לבטא בעצמו את רצונו הפוליטי, הכלכלי, המדיני והאסטרטגי?
- האם מי שינהיג את העולם בדור הבא, שיצליח להישאר עם הראש מעל המים, שיצליח להבין את משמעות צלם האדם גם בעולם המבלבל של הבינה, הם אנשים שיפעלו מתוך תודעת ערכים פרוגרסיבים-ליברלים, או דווקא ערכים יהודיים אמוניים?
מי שמחובר למציאות הישראלית – בנה לעצמו שרירי לב ונפש מאוד חזקים.
שורה תחתונה, עלינו להבין שאדם מנותק שורשים יאבד כל כיוון. רק אדם וְעַם האוחזים בשורשיהם וזהותם, גאים בהם ונלחמים עליהם, לא הם יהיו העבדים של המכונה. תישאר בהם העצמיות, והם יוכלו גם בעת הצורך, בזהירות המתבקשת, לרתום את הטכנולוגיה לטובתם. לטובת צלם האלוקים שבהם.
בע"ה.
