אז מדוע הסאגה המשפטית הזאת איננה רק קוריוז של השתקה, אלא עלולה להיות ממשפטי המאה של עם ישראל?
כי היא נוגעת בשורש של השורשים. היא נוגע בשפה.
לא, לא רק ב'חופש הביטוי', אלא ממש בשפה, במשמעותן של מילים.
ועל השפה, כל המציאות ההכרתית שלנו בנויה. למה הכוונה?
בציבוריות הישראלית זכורה אמירתו השנונה של אריה דרעי "עם איך שבתי-המשפט בישראל מפרשים חוקים, גם אם היו מציעים לי לחוקק את עשרת הדיברות בחוק הישראלי, הייתי מצביע נגד משום שבית המשפט יפרש אותם איך שהוא רוצה".
אז מה הקשר בין הרצון לסגור את התקשורת הלאומית לבין ההתאבדות של השמאל דווקא על סוגיית הליבה של הסמכות למנות שופטים?
נתחיל במסודר.
המחשבות שלנו, כלומר הרעיונות שאנו מחליפים עם אחרים ועם עצמנו, החל מהשיח הכי אישי שלנו עם עצמנו, ועד שיח ציבורי, כל אלו עשויים משפה.
כלומר: מחשבות עשויות משפה.
ושפה, מאיפה היא מגיעה?
שפה מגיע מהחברה והתרבות בה אנו חיים.
לתינוק שיגדל במערת זאבים לא תהיה שפה מילולית. הוא לא יוכל לתמלל לעצמו מחשבות. הוא לא יוכל אפילו להגיד לעצמו 'אני חושב משמע אני קיים'.
כלומר דקארט טעה בגדול, עוד לפני שלאדם יש 'עצמי' בלתי תלוי (א-פריורי), הוא כבר יצור חברתי-תרבותי.
החברה עוזרת לו לרכוש ולחדד את השפה, שפה שבתורה מאפשרת לו לחשוב גם את המחשבות הכי פנימיות ואישיות שלו. אפילו להגיד 'אני'.
מכיוון שהמחשבות והרעיונות עשויים משפה, ולכן גם היכולת להגדיר אמיתות, ושפה אנו מקבלים מהחברה, אז החברה היא זאת שבתוכה אנו מבררים אמת.
למושג החשוב הזה קוראים 'קבוצת התייחסות' ועוד נעמיק בו בעתיד.
המשמעות של מילים מגיעה מהניסיון-ההיסטורי ומהמסורת-התרבותית של השימוש באותן המילים
עכשיו נשאל את השאלה הגדולה: מהיכן מגיעה המשמעות של המילים?
אבל רגע לפני כן – למה זה כל כך חשוב?
מכיוון שזה הנושא המכריע של כל המאבקים התרבותיים שלנו.
קראתם פעם פסקי דין של בתי המשפט או חומר אוניברסיטאי בישראל?
אם כן הייתם שמים לב שהמילים במחוזות אלו כבר מזמן איבדו את המשמעות הטבעית שלהן.
מה היא 'אישה'? 'דמוקרטיה'? 'שיוויון'? מה זה 'ניצחון'?
על כל השאלות האלו, מסעודה משדרות תענה הרבה יותר טוב מרוב רובם של השופטים, אלופים, פרופסורים ועיתונאים.
איך זה?
מכיוון שהמשמעות של מילים מגיעה מהניסיון-ההיסטורי ומהמסורת-התרבותית של השימוש באותן המילים.
זה לא מסובך.
דוגמא: מה היא כוס?
כוס היא מה שאנו רגילים לקרוא לה כוס. כשהיא תהיה רחבה מידי ונמוכה מידי רובנו נתחיל לקרוא לה 'קערה'. אין הגדרה אבסולוטית מתי כוס הופכת להיות קערה. זה עניין תרבותי של מסורת השימוש שלנו במושגים האלו.
מה היא אישה? תשובה: מה שאנו רגילים תרבותית לקרוא לה אישה. פה זה הרבה יותר חד ופשוט. כרומוזומי X, אברי רביה, רחם וכו'. לזה התרבות ההיסטורית שלנו, שאנו יציריה ההכרתיים, קוראת אישה.
מה הוא ניצחון? מה שאנו רגילים לקרוא לו ניצחון. מהסיפורים שגדלנו עליהם בהיסטוריה הרחוקה והקרובה שלנו. מהניצחונות שהשגנו בחיים. דוד מול גוליית. מלחמת ששת הימים. אטום על הירושימה וכיתור ברלין. וכו'.
"ניצחון הוא כשנפסיק לכעוס" (י. לפיד). לא אחי, זה לא ניצחון.
"ניצחון הוא כשנחליט שניצחנו" (תא"ל גולדפוס). על מה אתה מדבר?
"ניצחון הוא לא מוסרי" (אבי שגיא ממנסחי 'רוח צה"ל'). מעולה אבי. אז תישארו בבית ותפסיקו לנסות לנצח אותנו.
אלו מקצת דוגמאות שהן חלק מתרבות שלמה ששוטפת את העולם ומנסה לזרוע פירוק וכאוס מוחלט וסופי – פירוק השפה.
דיברנו רבות על הגדרת הפרוגרס – האידיאולוגיה של פירוק הזהויות.
אולם ברובד הרבה הרבה יותר עמוק מכך נמצא דווקא פירוק השפה.
כל כוחו של הפוסטמודרניזם בנוי על כך.
לא סתם פרופ' יובל נח הררי, אדמו"ר הפרוגרס העולמי שמוכר עשרות מיליוני ספרים, תורגם ל65 שפות, ומקליט פודקאסטים עם מארק צוקרברג, עוד יהודי פרוגרסיבי שמנסה לשלוט בשפה ובשיח, מקדיש את כל התחלת ספרו המפורסם 'קיצור תולדות האנושות' לבירור יסודי (ושגוי) של תופעת השפה. מהיחס שלנו לשפה נגזרת כל תפיסת העולם שלנו, גם אם אנחנו לא מודעים לכך.
הפוסטמודרנה מודעת לכך היטב, ולנו יש פער גדול להשלים כדי להתחיל להגן על עצמנו.
המסורת התרבותית של השימוש היומיומי במילים שלנו, היא היא הפירוש של המילים שלנו.
כלומר שפה עשויה מזהות, שבנויה מההיסטוריה האישית והתרבותית שלנו.
המושג 'אהבה' לא בנוי בנפשנו מחקירות מטפיזיות, אלא מאלפי חיבוקים ונשיקות שקיבלנו מהורינו.
מי שמהנדס אורח חיים שמשנה את משמעותן המסורתי של מילים, כמו 'אמא' ו'אבא', כמו 'עם ישראל', כמו 'אמת' ועוד, בעצם בונה בני אדם שלא יוכלו לסדר מחשבות באופן הגיוני יותר, על פי מה שאנו כתרבות מכנים באופן מסורתי, היגיון. והתוצאה של כך היא התנגשות של פסיכוזת המונים ברחובות.
כלומר החיבור הטבעי והספונטני למשמעות המסורתית של השפה שלנו היא הערובה היחידה לכך שלאדם תהיה יכולת לחשוב באופן מסודר. רק כשהמשמעות של המילים תקינה, אזי המחשבה, שעשויה משפה, יכולה להיות תקינה.
מי שמתנתק מהמסורת הטבעית והאינטואיטיבית, מי שכולא עצמו במגדל שן של משפטנים משובטים, של תקשורת חדגונית מנוכרת לשורשיה ומסורת עמה, של אלופים הומוגניים וכנועים, של פרופסורים, כל אלו בתהליך איטי וכמעט לא מורגש עושים מניפולציות על המילים שלהם ושל הקולגות באותה ביצה רעיונית, ובכך מפרקים את היכולת שלהם עצמם לחשוב.
הסאגה המשפטית המתנהלת ברגעים אלו ע"י בית המשפט נגד הגב' נעמה עמית היא בדיוק קו פרשת המים של השאלה החשובה מכולן – למי יש את הסמכות לפרש את השפה. האם לעם באופן מבוזר, ספונטני ומסורתי, או האם לשליטים כוחניים מאחורי הקלעים המנותקים ממסורתם-זהותם ובכך ממשמעות שפתם.
אין נכס יותר בסיסי לאדם ולתרבות מאשר השפה שלהם. היא המעצבת את המחשבות והרעיונות.
לא רק את משמעותן של מילים ומחשבות אנו מקבלים במסורת, אלא אף את אמיתות החיים ואת המוסר. ללא מסורת לא יישארו לא מוסר ולא אמת, ועוד נאריך על כך בפעם אחרת.
פירוש המילה 'אישה' מסורה בידי כל הדורות שלנו, ובוודאות היא איננה כוללת 'גבר מנותח'!
כל הכסף, הכח, היח"צ, התקשורת, מכוני המחקר, הקרנות, העמותות, ׳הדיפסטייט׳ במטכ"ל, מערכת המשפט הרקובה, האקדמיה, הברנז'ה, מחוללי ההשבתות – זה לא יעזור להם.
כי את מסעודה משדרות ואת השפה שלה אי אפשר להנדס לעד. אליה, כמשל, אנו נושאים עיניים.
"אלוהים לא יוותר אילם בשפה שבה השביעו אותו אלפי פעמים לשוב ולחזור אל חיינו".
סיכום:
א. פירוק השפה שקיים בפרוגרס משפיע על כל תחום בעמנו, ובסוף גורם לחולי רוח של חוסר יכולת לחשוב. זה מסביר את הצעקות האינסופיות ברחובות ואת עלייתה של האלימות הפוליטית בקרב הגמוניית הפרוגרס. אי אפשר לסמוך על המחשבה הישרה שלהם עוד.
ב. הקרב יוכרע על ידי מי שירים את הכפפה ויכריז שבידיו הסמכות לפרש את השפה. על זה המשפט המתנהל כיום, והוא כאמור לדעתי מהמשפטים החשובים במלחמת התרבות.
את הקרבות מול בית המשפט מנהלים בגבורה גב' נעמה עמית, ארגון 'בוחרים במשפחה' וארגון 'בצלמו', בשיתוף של המשפיענית לירן צמח, אולם את כוחם היחיד הם יכולים לקבל מהמוני עם ישראל, שבמספרים גדולים ובבהירות רעיונית יכריזו על ידי תרומתם: "אנחנו עם ישראל ואנו יודעים את משמעותה של המלחמה על השפה. לא תנצחו אותנו כל כך מהר. נעמוד כחומה בצורה מול ניסיון פירוקי השפה, הזהות, והמוסר'.
פירוש המילה 'אישה' מסורה בידי כל הדורות שלנו, ובוודאות היא איננה כוללת 'גבר מנותח'!
