בשבוע שעבר הגיעו לבית המשפט העליון הורים שכולים, שעתרו לבג״ץ נגד החלטת היועמ״שית בעניין מינוי ראש השב״כ, ובהם: מירב והרצל חג׳אג׳, הוריה של החיילת שיר הי"ד שנרצחה בטיילת ארמון הנציב; יהושע שני, שבנו אורי מרדכי הי"ד נפל בקרב גבורה בכיסופים; איציק בונצל, שבנו עמית הי"ד נפל בלחימה בעזה; אייל אשל, שבתו התצפיתנית רוני הי"ד נפלה במוצב נחל עוז; טלי גווילי, אמו של השוטר רני הי״ד שנחטף מעלומים לעזה; איריס ברנשטיין, הנשואה לאביו של סא"ל יהונתן צור הי"ד שנפל בשמחת תורה, ועוד.
ההורים השכולים פונו בכוח מהאולם בהוראת השופט יצחק עמית.
גם הורים שלא העירו כלל במהלך הדיון פונו בכוח וללא כל סיבה.
ההורים השכולים איבדו את היקר להם מכל, אך במקום להתכנס בצערם הפרטי הם הפכו להיות מנהיגי ציבור, אנשים העומדים בראש מאבק ציבורי חשוב מאין כמותו: מינוי ראש שב״כ.
סיבת פנייתם לבג״ץ היא הבנתם שמתנהל כאן הליך לא תקין של ביטול הדמוקרטיה הישראלית ופגיעה אנושה בריבונות העם.
ההתערבות המשפטנית במינוי ראש השב״כ היא אירוע כל כך חמור ומקומם, שהם לא יכלו לשבת בצד אלא הכניסו את עצמם באומץ לעובי הקורה.
האם השכולה מרב חג׳אג׳ כתבה, לאחר הוצאתה בכוח מהדיון: ״בחיים לא הושפלתי כך. בלי שום סיבה, 'העליון' עמית החליט להוציא את המשפחות השכולות, שהן גם העותרות, מהדיון. רק רציתי שהשופטים יראו את הפנים של המשפחות השכולות, אבל נראה שזה גדול עליהם. אני מקווה ששיר שלי למעלה לא רואה את זה״.
הם הפכו להיות מנהיגי ציבור, אנשים העומדים בראש מאבק ציבורי חשוב מאין כמותו: מינוי ראש שב״כ
לא די בכך שהמשפחות האלה שילמו את המחיר הכבד, עכשיו הן נאלצו לעבור השפלה על ידי מערכת משפטית האמורה לדאוג לזכויות שלהם ובמקום זאת פוגעת בהם.
המשפחות האצילות הללו מבטאות גבורה לאומית ורוחנית – המוכנות להיכנס לעובי הקורה הציבורית ולהתבזות על ידי מערכת דורסנית, ועדיין להישאר צלולים ואיתנים ולהמשיך להיאבק על דמותה של המדינה ובטחונה.
הכאב הפרטי על בניהם ובנותיהם שעסקו במצווה כללית הפך הורים אלה לאנשים כלליים העוסקים במה שחשוב לכולנו, ביסודות הריבונות והעם, ועל כך אנחנו מצדיעים להם ומלאים הערכה כלפיהם.
מאבקן של המשפחות השכולות החלוצות הללו הוא המאבק של כולנו.
נחישותן, עוצמתן וגבורתן באות מכוח האומה כולה, הדוחפת אותן בהערצה ונדחפת על ידיהן בהצדעה.
