שוב, אנו נפגשים בפער הענק שבין עם ישראל הטבעי והאינטואיציות שלו, לבין מה שקורה בפועל במציאות.
נראה שאפשר לחלק את רחובות ישראל לשניים:
הטבעיים והמנוהלים.
ברחובות הטבעיים רואים את דגלי ישראל בכל פינה.
הצבע השולט הוא כחול ולבן.
שורש נ.צ.ח מופיע בשלטים רבים, כמו גם פסוקים מהתנ"ך, תמונות של אריות, וביטויים נוספים של גבורה ועוצמה צבאית.
אופטימיות ניבטת מכל פינה ברחובות הטבעיים הללו למרות הכאב ודווקא מתוכו.
לעומת זאת ברחובות המנוהלים שולטים הצבעים אדום ושחור.
שלטים עם הכותרת KIDNAPPED מודבקים תחת ועל כל עץ רענן.
הסיפור הלאומי כאילו לא קיים, הכל פרטים. ובתרבות שבה אין מקום למסורת וללאומיות, העיקר הוא שחרור החטופים יהיה המחיר אשר יהיה.
הדכדוך והפסימיות, בגלל הקושי והכאב, המטביעים את הנפש בתהום, בולטים ברחובות המלאכותיים.
ובתווך, בין שני העולמות הללו צריכה להתנהל הממשלה.
מצד אחד, היא מייצגת את העם שבחר בה. את נושאי דגל ישראל בגאון ובגבורה.
אך מצד שני, השולטים בתרבות, בתקשורת, במשפט, בחינוך ובכל מוקדי עיצוב התודעה הם אנשי האדום-שחור.
כאשר מדינה שלמה ממתינה לשעה 16:00 כאילו שכל גורלה מונח על כף שחרור מספר מועט של חטופים, בעסקה שמסכנת רבים אחרים, צריך לזכור בבגרות מי היד שמנענעת את העריסה.
הקמפיין של האליטה לא נוצר מעצמו. יש לו כותבים, מממנים ומהדהדים והוא מנוהל שנים רבות. כעת, זו רק ״אותה גברת בשינוי אדרת״.
הנצי"ב בפירושו המפורסם לאמרת חז"ל "פני הדור כפני הכלב" מסביר שהכלב נושך את המקל שמכה בו ולא מבין שיש מי שמחזיק במקל.
דוגמה: ביום השלושים לשמחת תורה, התקיימו אזכרות ברחבי המדינה.
יוזמה אזרחית שחלחלה לתוך המערכות הציבוריות, כפי שקורה פעמים רבות, הייתה עמידת דקת דומיה לזכר הקרבנות.
אך השאלה הגדולה היא, מהו השורש והנחת המוצא לדקת דומיה הזו ומה יוולד ממנה.
צמיחה וגאווה לאומית או דכדוך וצער אינסופיים ?
זכרון הקרבנות חשוב מאד, אך בעת מלחמה צריך להיות ממוקדים בניצחון. ובו בלבד.
אווירת העצב והדכדוך שנוצרו אז, הם התשתית התרבותית והחברתית לעסקה של היום.
שתקנו אז, משום שלא זיהינו את הנקודה בחדות, או שמא חששנו מלומר זאת בקול.
וכעת, קשה לנו ואולי אף לא ראוי לבוא בטענות על כך.
הזירה הציבורית הרחבה נשלטת לגמרי על ידי מעצבי תודעה המחזיקים בדעות הפוכות לרוב העם.
כל עוד לא נבין זאת, נמשיך לבכות על המקל, במקום על מי שמחזיק בו.
בעזרת ה' נתקן!
