א. טיהור אוויר
כשכוחות ומכונות רשע מושמדים, העולם נעשה טהור יותר, האוויר נקי יותר ולכך משמעויות רוחניות גדולות. לא רק במרחב הפיזי משתנים הדברים. כשהאוויר נקי אפשר להצמיח גידולים יפים, השאלה היא מה יעשה האדם ומה תעשה האומה בעקבות זאת.
ב. לשכב על הגדר
זוהי עת של שמחה גדולה וגאווה עצומה מהולה בענווה אופיינית על כך שמדינת ישראל הקטנה פתחה את הדרך בפני העולם החופשי להשמיד את ממלכת הרוע.
כמו דוד שירזי הי"ד לוחם גולני בעל עיטור הגבורה, שנשכב על הגדר בקרב על תל פאחר במלחמת יום הכיפורים ובכך אפשר לשאר הכוח לדרוך עליו ולחדור פנימה למוצב האויב המבוצר, כשגופו משמש גשר של ממש.
דמיינו איזו אישיות ענוותנית ומיוחדת מסוגלת לפעול כך. וכמו דוד שירזי הי"ד ביחס לפלוגתו, כך מדינת ישראל ביחס לעולם כולו. לא פחות. מאז ועד עולם.
רוע מוחלט מנוצח על ידי מי שמבטאים טוב מוחלט – עם ישראל, ועל ידי מי שתופס את הגל ומשתף עימנו פעולה בחכמה – ארצות הברית
ג. מלחמת אידיאות
מלחמה היא האירוע הכי עוצמתי שניתן לתאר בו מתנגשים כוחות המבטאים רעיונות, תפיסות עולם ואידאות המבוטאות על ידי קולקטיבים.
גם אם הן פורצות עקב נסיבות 'מקריות' שהיסטוריונים אחר כך יצמצמו אותן בלעג ויהפכו אותן לקוריוזים.
ד. "הדבר הטוב נודע מהפכו"
דווקא בגלל החושך ניתן להבין מהו אור, דווקא מתוך המר אנו מעריכים את המתוק, ודווקא מתוך השעבוד אנו מעריכים את החירות.
ולכן בימים הללו מעבר להודיה הגדולה כדאי מאוד להדגיש את כל מה שמובלט בעוצמה.
למשל, אילו ערוצים ואיזה פרשנים נתפסו במערומיהם, חמיצותם וחוסר הבנתם, ואילו דייקו.
רוע מוחלט מנוצח על ידי מי שמבטאים טוב מוחלט – עם ישראל, ועל ידי מי שתופס את הגל ומשתף עימנו פעולה בחכמה – ארצות הברית.
תפיסת עולם שמרנית ניצחה. הלאומיות, הזהות, האופטימיות, כוח החיים הישראלי המיוחד, הכוח ולא ההכלה; כל אלו ניצחו ונדרש כעת מאמץ תודעתי להמשיך ולבטא את היסודות הללו.
ה. אל תטשטשו את הבירור
המלחמה מבליטה את הרעיונות הלאומיים הגדולים עליהם אנו עומדים. אנו משתדלים להניח את היסודות והקריטריונים לבירור הזה ולא מנסים לברוח לסיסמאות נוחות ומרגיעות המדגישות אחדות שטחית כשבפועל הן מטשטשות ויוצרות עבדות.
מי שחושש מהבירור הזה ומיד צועק: "אבל מה עם האחדות?", לא הבין את הנקודה. דווקא בירור ומחלוקת נחוצים לנו בגיל ההתבגרות הלאומי – לא טשטוש והשטחת זהותנו.
נתווכח בכבוד ונבליט את מה שהמציאות ביררה עבורנו. אחרת נחטא לתפקידנו ונחמיץ את גודל השעה.
ו. "אבל מה האסטרטגיה?"
השאלה הזאת נובעת מתפיסה שמפחדת מהכרעת מלחמות ורשע ולא רואה כלל יכולת כזאת להתרחש.
היא רואה בכל מלחמה הפסד של כל הצדדים ולא חשובות הנסיבות.
זוהי תפיסה נפסדת מאוד.
אסטרטגיה נכונה היא בראש ובראשונה תפיסה מוסרית הכרחית שאת הרוע יש לנצח, להביס, להכרית ולפרק. אח"כ נשאל את עצמנו איך עושים זאת.
ומלחמה גם טומנת בחובה הזדמנויות שכלל לא עלו בחשבון בתחילת הדרך. כפי ש'המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות', אי-הוודאות היא גם ממלכת ההזדמנויות.
רק ענווה המטה אוזן לדיבור האלוקי המדבר אלינו דרך ההיסטוריה יכולה לזהות את ההזדמנויות הללו ולנצלן.
זו לא העת לנתח את התופעה הזאת שאינה מצליחה לראות את גודל השעה. כן, ישנם כאבים וישנם חסרונות, אך ההתמקדות בהם בחמיצות יתרה פשוט גורמת להחמצת השעה
ז. דרך ארוכה שהיא קצרה
אנו בעיצומם של ימים גדולים והיסטוריים בהם עוגני חיים והרגלים של שנים מחליפים צורה.
ניתן לזהות זאת מכל עבר. זה לא מעבר קל אבל זהו מעבר מרגש. ממש החלפת צורה ותפיסה לאומית. היא מצריכה הצבת גבולות, עקשנות, זקיפות קומה, אחריות ואמון.
האומה הזו מתחילה לעמוד יציב אחרי שנים של צליעה עקב תודעה לקויה שטפטפה לאומה שהיא עם ככל העמים.
ופתאום אנו שומעים מכל עבר:
אתם עם גדול! עם חלוצי, פלאי, בעל כוחות חיים שמאחוריהם מסתתרת נשמה גדולה – אל תברחו מהתפקיד הזה.
תתווכחו, תחלקו, תבררו אבל אל תשטחו את החיים לתפיסות רזות. אין לכם שום פריבילגיה אחרת.
ח. החמיצות מחמיצה
זו לא העת לנתח את התופעה הזאת שאינה מצליחה לראות את גודל השעה. כן, ישנם כאבים וישנם חסרונות, אך ההתמקדות בהם בחמיצות יתרה פשוט גורמת להחמצת השעה.
ראיית החיסרון של המרגלים בשליחותם לתור את הארץ, למרות ׳שבסך הכל׳ תיארו את מה שראו, הינה חטא עליו שילמנו ביוקר.
ולדיבורי הבל שכאלה נענה: ״וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ״.
ט. תודה עצומה
אדם בעל ענווה מזהה את מקורות הטוב והשפע הגדולים. אישיותו לא תופסת מקום חסר פרופורציה.
הוא מודע היטב ליתרונותיו ותפקידו אבל הוא גם יודע שהרבה דרכים למקום ולא הכל תלוי בו.
בזכות הראייה הזו, בע״ה עוד שפע גדול לפנינו.
פנו לו מקום, אפשרו לו להופיע.
למרות כל הקושי ודווקא בגללו.
בקיצור, איך אמר מישהו? רק התחלנו.
